1,637
עריכות
אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הרב '''אברהם ישעיה קרליץ''', ([[תרל"ח]] - [[תשי"ד]]) המכונה '''חזון איש'''- פוסק, מנהיג, ממחדשי ההתנגדות לחסידות חב"ד. | הרב '''אברהם ישעיה קרליץ''', ([[תרל"ח]] - [[תשי"ד]]) המכונה '''חזון איש'''- פוסק, מנהיג, ממחדשי ההתנגדות לחסידות חב"ד. | ||
נולד לאביו הרב שמריהו יוסף, | נולד לאביו הרב שמריהו יוסף, רב בעיירה קוסובה, ולאמו בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שהיה רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין. | ||
החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר]] גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו. | החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר]] גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] == | == פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] == | ||
בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה בגין קו התאריך. הפרשה חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי ו[[יפן]]. יתכן מאוד שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. | בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה בגין קו התאריך. הפרשה חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי ו[[יפן]]. יתכן מאוד שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. | ||
החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין, לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל: [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון. | החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין, לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל: [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
== מחלוקת הלכתית == | == מחלוקת הלכתית == | ||
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש | בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] כזית, כביצה וכו', ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני. | ||
למרות המחלוקת, היו החזו"א והגרא"ח נאה בידידות גדולה{{הערת שוליים|בענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, כמו כן היו ביניהם ביטויי הערצה: החזו"א: כתב לר' חיים: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים כותב לו "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש". כמו"כ ביקרו איש את רעהו מספר פעמים.}} | |||
==מחלוקת בנוגע למקווה== | |||
בנושא [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]. החזון אי"ש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה בור עג"ב בור, ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו. | |||
==יחידי סגולה?== | |||
הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרקים על [[אדמו"ר הריי"צ]] ועל הגרא"ח נאה גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א. | הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרקים על [[אדמו"ר הריי"צ]] ועל הגרא"ח נאה גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א. | ||
== איחוד המפלגות == | == איחוד המפלגות == | ||
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל. החזון איש פסל את הענין מכל וכל, והרבי עודד את הענין. שלמה | כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל. החזון איש פסל את הענין מכל וכל, והרבי עודד את הענין. חבר הכנסת הרב [[שלמה לורנץ]] הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורינץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפיי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו] </ref> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||