|
|
שורה 23: |
שורה 23: |
| [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]]. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>. | | [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]]. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>. |
|
| |
|
| == מחלוקת הלכתית חריפה == | | == מחלוקת הלכתית == |
|
| |
|
| לאחר שכמה דורות, ההתנגדות לחסידות פחתה, וגדולי המנהיגים הליטאים היו בקשר אמיץ עם גדולי החסידות בכלל וחב"ד בפרט, בא החזון איש וליבה את המערכה מחדש. כאשר חסידי חב"ד בפתח תקוה ובמקומות אחרים ביקשו לבנות מקוה על פי שיטת אדמו"ר הרש"ב - בור ע"ג בור - בנוסף למקואות בשיטות אחרות שהיו בנויות במקומות הללו, החזון איש לחם כארי נגד, ולא הסכים כלל לבניית מקווה בור ע"ג בור. פרשיה זו גרמה לחסידי ואדמו"רי חב"ד, להחשיב את החזו"א כאחד מגדולי המתנגדים לחסידות חב"ד.
| | בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש בנושאים שונים: [[שיעורים|שיעור]] כזית, כביצה וכו', וכן בנושא [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]. החזון אי"ש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה בור עג"ב בור. |
|
| |
|
| ליבוי המערכה, לא נגמר בזאת. עד היום ממשיכי דרכו של החזון איש, מתנגדים בכל תוקף לבניית מקואות בשיטת בור ע"ג בור, גם אם יש במקום עשרות מקואות בשיטות אחרות. והכל בגלל דעתו של החזון איש, שכמו ברוב פסקיו המיוחדים, היה בדעת מיעוט מול רוב מוחלט של רבני ישראל.
| | ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני. |
|
| |
|
| כאשר הרבי נשאל משהו לגביו, השיב כי עוד מעט ילכו לתת לו [[פ"נ]]ים{{מקור}}.
| | הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרקים על [[אדמו"ר הריי"צ]] ועל הגרא"ח נאה גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת ושליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א. |
| | |
| כאשר הגאון החבד"י רבי [[אברהם חיים נאה]] הוציא את קונטרס ה[[שיעורים]] שלו בשם שיעורי תורה, חלק החזון איש על הקונטרס, וסבר כי השיעורים הינם שונים בהחלט. ובפלפוליו של החזון איש לא נמנע מלזלזל בפסקי שולחן ערוך הרב.
| |
| | |
| המחלוקת התלהטה, כאשר כל גדולי הרבנים בארץ ובהם אדמו"רים, רבנים ראשיים, גאב"ד העדה, צידדו בפומבי בשיעורי ר' חיים נאה, בעוד בשיעורי החזון איש, צידדו רבנים בודדים ובעיקר צעירים הנמנים על זרמים מודרניים.
| |
| | |
| המחלוקת בנושא השיעורים היתה קשה במיוחד, כאשר הצד של החזון איש, מזייפים פעם אחר פעם, את דברי ר' חיים נאה, עד אשר האחרון התריע כי יתבעם לדין תורה על זיוף.
| |
| | |
| כאשר הרב איסר פרנקל הוציא לאור ספר ובו פרקים על אדמו"ר הריי"צ והחזו"א, הבהיר לו הרבי כי זה לא ראוי, כי הללו בחייהם היו "מנגדים" אחד לשני.
| |
| | |
| חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.
| |
| | |
| וכך מספר רב ליטאי מצאצאי ר' חיים נאה, ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:
| |
| | |
| למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".
| |
| | |
| ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".
| |
| | |
| להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.
| |
| | |
| במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".
| |
| | |
| בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.
| |
| | |
| מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.
| |
|
| |
|
| ==ממשיכי דרכו== | | ==ממשיכי דרכו== |