37,420
עריכות
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
אך יחד עם מעלת המעשה בפועל, צריכה להיות גם האנחה, ויש בה מספר מעלות על מעשה הפעולה. כאשר יהודי נאנח מתוך עומק ליבו באמת, הוא עושה [[תשובה עילאה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשי"ג}}, ואנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל ה[[שנה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשח"י}} | אך יחד עם מעלת המעשה בפועל, צריכה להיות גם האנחה, ויש בה מספר מעלות על מעשה הפעולה. כאשר יהודי נאנח מתוך עומק ליבו באמת, הוא עושה [[תשובה עילאה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשי"ג}}, ואנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל ה[[שנה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשח"י}} | ||
{{ציטוט צף|[[אדמו"ר הרש"ב|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] אמר: אנחה [[יהודי]]ת המגיעה בסיבה של לא [[טוב]] [[גשמי]] הוא גם [[תשובה]] גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב [[רוחני]]. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק [[רע]] ומעמידה במעמד טוב.|[[תבנית:היום יום/ג' תמוז|היום יום ג' תמוז]]}} | {{ציטוט צף|[[אדמו"ר הרש"ב|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] אמר: אנחה [[יהודי]]ת המגיעה בסיבה של לא [[טוב]] [[גשמי]] הוא גם [[תשובה]] גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב [[רוחני]]. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק [[רע]] ומעמידה במעמד טוב.|[[תבנית:היום יום/ג' תמוז|היום יום ג' תמוז]]}} | ||
ואדרבה, הרבי אומר שכדי לעזור ליהודי זה לא רק בפעולת החסד שבעזרה אלא צריכה להיות גם אנחה, וכאשר ישנה האנחה וצער הזולת נוגע לו דוקא אז הוא עוזר לחבירו. {{ציטוטון|כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!}}{{הערה|משיחת חג הפורים תש"כ}}. | ואדרבה, הרבי אומר שכדי לעזור ליהודי זה לא רק בפעולת החסד שבעזרה אלא צריכה להיות גם אנחה, וכאשר ישנה האנחה וצער הזולת נוגע לו דוקא אז הוא עוזר לחבירו. {{ציטוטון|כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!}}{{הערה|שם=פורים תש"כ|משיחת חג הפורים תש"כ}}. | ||
גם ידוע הסיפור שה[[רז"א]] שיחק עם אחיו ה[[אדמו"ר הרש"ב]] (בצעירותם) ב'רבי וחסיד' ה[[רז"א]] היה ה"[[רבי]]" וה[[רש"ב]] היה ה[[חסיד]], ה'חסיד' הגיע ל'רבי' וביקש תיקון על שפיצח אגוזים בשבת ואחר כך ראה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שזה אסור, הרז"א הציע לרש"ב דרך תיקון אך הרש"ב ענה לו: "אינך יכול להיות רבי, רבי כשהוא נותן דרך תשובה הוא נאנח".{{ | גם ידוע הסיפור שה[[רז"א]] שיחק עם אחיו ה[[אדמו"ר הרש"ב]] (בצעירותם) ב'רבי וחסיד' ה[[רז"א]] היה ה"[[רבי]]" וה[[רש"ב]] היה ה[[חסיד]], ה'חסיד' הגיע ל'רבי' וביקש תיקון על שפיצח אגוזים בשבת ואחר כך ראה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שזה אסור, הרז"א הציע לרש"ב דרך תיקון אך הרש"ב ענה לו: "אינך יכול להיות רבי, רבי כשהוא נותן דרך תשובה הוא נאנח".{{הערה|שם=פורים תש"כ}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |