3,645
עריכות
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק. | '''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק. | ||
נכון לשנת [[תשפ"ג]] בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]] ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב | נכון לשנת [[תשפ"ג]] בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]] ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב יוסף דוד הלל, ולומדים בו כ-200 תלמידים. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'. | כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'. | ||
בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב | בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]]. | ||
בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...". | בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...". | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. | מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. | ||
כיום משמש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב | כיום משמש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}. | ||
==צוות התלמוד תורה== | ==צוות התלמוד תורה== |
עריכות