6,147
עריכות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
[[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. | [[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. | ||
ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול | ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול לומר את תפילת ה[[הלל]] בראשי חודשים ובחגים בציבור. | ||
כאשר חסיד כתב לרבי שכיון שלומד בשבת חסידות באריכות מתחיל להתפלל בשעה 13:30, שלל זאת הרבי בחריפות והורה שיש להתחיל להתפלל כשהציבור מתחילים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}. | כאשר חסיד כתב לרבי שכיון שלומד בשבת חסידות באריכות מתחיל להתפלל בשעה 13:30, שלל זאת הרבי בחריפות והורה שיש להתחיל להתפלל כשהציבור מתחילים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}. |