אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

[[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]]. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.

לאחר שכמה דורות, ההתנגדות לחסידות פחתה, וגדולי המנהיגים הליטאים היו בקשר אמיץ עם גדולי החסידות בכלל וחב"ד בפרט, בא החזון איש וליבה את המערכה מחדש. כאשר חסידי חב"ד בפתח תקוה ובמקומות אחרים ביקשו לבנות מקוה על פי שיטת אדמו"ר הרש"ב - בור ע"ג בור - בנוסף למקואות בשיטות אחרות שהיו בנויות במקומות הללו, החזון איש לחם כארי נגד, ולא הסכים כלל לבניית מקווה בור ע"ג בור. פרשיה זו גרמה לחסידי ואדמו"רי חב"ד, להחשיב את החזו"א כאחד מגדולי המתנגדים לחסידות חב"ד.

ליבוי המערכה, לא נגמר בזאת. עד היום ממשיכי דרכו של החזון איש, מתנגדים בכל תוקף לבניית מקואות בשיטת בור ע"ג בור, גם אם יש במקום עשרות מקואות בשיטות אחרות. והכל בגלל דעתו של החזון איש, שכמו ברוב פסקיו המיוחדים, היה בדעת מיעוט מול רוב מוחלט של רבני ישראל.  

כאשר הגאון החבד"י רבי [[אברהם חיים נאה]] הוציא את קונטרס ה[[שיעורים]] שלו בשם שיעורי תורה, חלק החזון איש על הקונטרס, וסבר כי השיעורים הינם שונים בהחלט. ובפלפוליו של החזון איש לא נמנע מלזלזל בפסקי שולחן ערוך הרב.