באבא סאלי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא''' (מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]].
רבי '''ישראל אבוחצירא''' - '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 7: שורה 7:
כיהן כרב ואב"ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרב למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד.
כיהן כרב ואב"ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרב למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד.


בשנות הי' הבבא סאלי עלה לארץ הקודש, הרבי כתב לו אגרות ייחודיות.  
בשנת תשי"א הבבא סאלי עלה לארץ הקודש, הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד. בשנת [[תשכ"ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].
 
בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד.
 
בשנת [[תשכ"ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].


הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].
הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].
שורה 34: שורה 30:
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".
אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.


בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".
בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".
שורה 41: שורה 39:


שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.
שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.
גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.


===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===
===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===
מאז ומתמיד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.
מאז הכיר את חב"ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.


כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.
509

עריכות

תפריט ניווט