מרדכי מענדל קדנר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה.
נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה.


בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שהועלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.


לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]].
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]].
שורה 17: שורה 17:
*בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}}
*בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}}
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוראל
*בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח
*בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח
*בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מ[[נחלת הר חב"ד]]). מחשובי חסידי [[קרלין]]. נהרג ב[[מלחמת השחרור]] בי"ד [[אייר]] תש"ח.
*בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מ[[נחלת הר חב"ד]]). מחשובי חסידי [[קרלין]]. נהרג ב[[מלחמת השחרור]] בי"ד [[אייר]] תש"ח.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט