ישראל נג'ארה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 26: שורה 26:
וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]]{{הערה|שֶׁעַל צֶאֱצָאָיו נִמְנִים הַמִּשְׁפָּחוֹת דָּוִד סוֹפֵר יוֹסֵף לּוּזוֹן}}, בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.


==חיים אישיים==
==חיים אישיים==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט