4,601
עריכות
שלמה קופצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרה"ח ר' שלמה קופצ'יק נולד בקישנב - בסרביה בשנת תרפ"א, לאביו הרב אלתר בצלאל ולאמו מרת חיה. | הרה"ח ר' שלמה קופצ'יק נולד בקישנב - בסרביה בשנת [[תרפ"א]], לאביו הרב אלתר בצלאל ולאמו מרת חיה. | ||
מלבד שיעורי חסידות, הוא ארגן מידי שבת מברכים התוועדויות למשתתפי שיעורי חסידות | מלבד שיעורי חסידות, הוא ארגן מידי [[שבת מברכים]] [[התועודות|התוועדויות]] למשתתפי שיעורי חסידות ב[[קרית אתא]], מקום מגוריו, וכך קירב אותם אל האווירה החב"דית. כל הוראה של [[הרבי]], קיים במילואה. הוא נרתם בגופו ובממונו לעסוק ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] השונים. כשיצא הרבי מה"מ ב[[מבצע תפילין]] בתקופת מלחמת ששת הימים, הקים ר' שלמה דוכן במרכז העיר והניח תפילין עם העוברים והשבים. | ||
נפטר בכ"ט | נפטר בכ"ט ב[[ניסן]] בשנת [[תש"נ]]. | ||
==צעירותו== | ==צעירותו== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר מאמצים רבים השיג סרטיפיקט בעזרתו של ר' איצ'ה מאיר לוין, מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל. | לאחר מאמצים רבים השיג סרטיפיקט בעזרתו של ר' איצ'ה מאיר לוין, מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל. | ||
ר' שלמה הגיע אפוא | ר' שלמה הגיע אפוא ל[[ארץ הקודש]] בתחילת שנת [[ת"ש]], ובכך ניצל מאימי מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים. | ||
כל העת עקב האב מרחוק אחר הנעשה עם בנו בארץ הקודש. כששמע שבנו לא הצליח להתקבל לישיבה חסידית שיש בה פנימייה, בגלל חוסר מקום, ולכן החל ללמוד בישיבת 'חברון' הליטאית - כתב לידידיו בארץ הקודש וביקשם לסייע לבנו למצוא ישיבה חסידית דווקא. | כל העת עקב האב מרחוק אחר הנעשה עם בנו בארץ הקודש. כששמע שבנו לא הצליח להתקבל לישיבה חסידית שיש בה פנימייה, בגלל חוסר מקום, ולכן החל ללמוד בישיבת 'חברון' הליטאית - כתב לידידיו בארץ הקודש וביקשם לסייע לבנו למצוא ישיבה חסידית דווקא. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה, הי"ד. | מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה, הי"ד. | ||
מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא | מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא ל[[תל אביב]], שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע ל[[התוועדות]] מלוה מלכה בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב. | ||
ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. בהתוועדות זו קראו את שיחתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה | ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. בהתוועדות זו קראו את שיחתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]]. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב. | ||
לאחר שהחליט ללמוד בישיבת חב"ד, כתב מכתב להנהלת הישיבה וביקש להתקבל לישיבה: "שמעתי את שיחת אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א (הרש"ב נ"ע) אודות חיילי בית דוד, ברצוני להתקבל לישיבה, ובכך להסתפח ל[[חיילי בית דוד]] בברכת הגאולה. ש. קופצ'יק". | לאחר שהחליט ללמוד בישיבת חב"ד, כתב מכתב להנהלת הישיבה וביקש להתקבל לישיבה: "שמעתי את שיחת אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א (הרש"ב נ"ע) אודות חיילי בית דוד, ברצוני להתקבל לישיבה, ובכך להסתפח ל[[חיילי בית דוד]] בברכת הגאולה. ש. קופצ'יק". | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==בתומכי תמימים== | ==בתומכי תמימים== | ||
קשר נפשי עמוק נוצר בינו לבין | קשר נפשי עמוק נוצר בינו לבין ה[[משפיע]] בישיבה הרה"ח ר' [[חיים שאול ברוק]]. במשך שנות לימודיו בישיבה, שתה בצמא את תורת החסידות, והמשפיע מצידו הרעיף עליו שפע רב מרעיונותיה של החסידות ומהנהגת החסידים. | ||
כאשר הגיע לישיבת 'תומכי-תמימים', הכירו בו תלמידי הישיבה כבחור בעל מידות תרומיות, שקדן נפלא וירא-שמים בתכלית, מבלי שהדבר בלט כלפי חוץ. | כאשר הגיע לישיבת 'תומכי-תמימים', הכירו בו תלמידי הישיבה כבחור בעל מידות תרומיות, שקדן נפלא וירא-שמים בתכלית, מבלי שהדבר בלט כלפי חוץ. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==נישואיו== | ==נישואיו== | ||
כשהגיע לפירקו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר תחי' בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות אנ"ש, ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד. | כשהגיע לפירקו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר תחי' בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות [[אנ"ש]], ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד. | ||
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]] נישא לה, ואת ביתו הקים בקריית-אתא. | |||
לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ההוראה. הוא היה מלמד בקריית-אתא ובחיפה, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר 'בית יעקב' | לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ההוראה. הוא היה מלמד בקריית-אתא ובחיפה, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר 'בית יעקב' ב[[חיפה]]. | ||
עבודת החינוך הייתה חשובה ויקרה ללבו, אבל יותר מכך הרגיש חובה להכניס את רעייתו לאוירה חב"דית. הוא נסע עמה למשפיעים חב"דיים, בהם הרב חיים שאול ברוק והרב [[משה ובר]], מהם שמעה ולמדה רבות על חסידות חב"ד, מלבד מה שבעלה סיפר ולימד אותה. | עבודת החינוך הייתה חשובה ויקרה ללבו, אבל יותר מכך הרגיש חובה להכניס את רעייתו לאוירה חב"דית. הוא נסע עמה למשפיעים חב"דיים, בהם הרב חיים שאול ברוק והרב [[משה ובר]], מהם שמעה ולמדה רבות על חסידות חב"ד, מלבד מה שבעלה סיפר ולימד אותה. | ||