שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 122 בתים ,  21:32, 10 ביוני 2007
אין תקציר עריכה
הרה"ח ר' שלמה קופצ'יק נולד בקישנב - בסרביה בשנת [[תרפ"א]], לאביו הרב אלתר בצלאל ולאמו מרת חיה.
מלבד שיעורי חסידות, הוא ארגן מידי [[שבת מברכים ]] [[התועודות|התוועדויות ]] למשתתפי שיעורי חסידות בקרית ב[[קרית אתא]], מקום מגוריו, וכך קירב אותם אל האווירה החב"דית. כל הוראה של [[הרבי]], קיים במילואה. הוא נרתם בגופו ובממונו לעסוק במבצעי ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי ]] השונים. כשיצא הרבי מה"מ ב[[מבצע תפילין]] בתקופת מלחמת ששת הימים, הקים ר' שלמה דוכן במרכז העיר והניח תפילין עם העוברים והשבים.
נפטר בכ"ט בניסן ב[[ניסן]] בשנת [[תש"נ]].
==צעירותו==
לאחר מאמצים רבים השיג סרטיפיקט בעזרתו של ר' איצ'ה מאיר לוין, מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל.
ר' שלמה הגיע אפוא לארץ ל[[ארץ הקודש ]] בתחילת שנת [[ת"ש]], ובכך ניצל מאימי מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים.
כל העת עקב האב מרחוק אחר הנעשה עם בנו בארץ הקודש. כששמע שבנו לא הצליח להתקבל לישיבה חסידית שיש בה פנימייה, בגלל חוסר מקום, ולכן החל ללמוד בישיבת 'חברון' הליטאית - כתב לידידיו בארץ הקודש וביקשם לסייע לבנו למצוא ישיבה חסידית דווקא.
מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה, הי"ד.
מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא לתל ל[[תל אביב]], שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע ל[[התוועדות]] מלוה מלכה בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב.
ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. בהתוועדות זו קראו את שיחתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה בשמחת ב[[שמחת תורה ]] [[תרס"א]]. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב.
לאחר שהחליט ללמוד בישיבת חב"ד, כתב מכתב להנהלת הישיבה וביקש להתקבל לישיבה: "שמעתי את שיחת אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א (הרש"ב נ"ע) אודות חיילי בית דוד, ברצוני להתקבל לישיבה, ובכך להסתפח ל[[חיילי בית דוד]] בברכת הגאולה. ש. קופצ'יק".
==בתומכי תמימים==
קשר נפשי עמוק נוצר בינו לבין המשפיע ה[[משפיע]] בישיבה הרה"ח ר' [[חיים שאול ברוק]]. במשך שנות לימודיו בישיבה, שתה בצמא את תורת החסידות, והמשפיע מצידו הרעיף עליו שפע רב מרעיונותיה של החסידות ומהנהגת החסידים.
כאשר הגיע לישיבת 'תומכי-תמימים', הכירו בו תלמידי הישיבה כבחור בעל מידות תרומיות, שקדן נפלא וירא-שמים בתכלית, מבלי שהדבר בלט כלפי חוץ.
==נישואיו==
כשהגיע לפירקו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר תחי' בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות [[אנ"ש]], ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד.
בלב[[ל"ג בעומר ]] [[תש"ז ]] נישא לה, ואת ביתו הקים בקריית-אתא.
לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ההוראה. הוא היה מלמד בקריית-אתא ובחיפה, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר 'בית יעקב' בחיפהב[[חיפה]].
עבודת החינוך הייתה חשובה ויקרה ללבו, אבל יותר מכך הרגיש חובה להכניס את רעייתו לאוירה חב"דית. הוא נסע עמה למשפיעים חב"דיים, בהם הרב חיים שאול ברוק והרב [[משה ובר]], מהם שמעה ולמדה רבות על חסידות חב"ד, מלבד מה שבעלה סיפר ולימד אותה.

תפריט ניווט