39,916
עריכות
משה מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרה"ח '''משה מייזליש''' מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"[[כולל חב"ד]]" ב[[חברון]]. | הרה"ח '''משה מייזליש''' מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"[[כולל חב"ד]]" ב[[חברון]]. | ||
במפקד [[תקצ"ט]] רשום שהוא בן פ ועלה מ[[וילנא]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקע"ח]], עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו"כ רשום במפקד [[תרט"ו]] שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת [[תקע"ח]]. אמנם במכתבו של ר' משה משנת תקצ"ח | במפקד [[תקצ"ט]] רשום שהוא בן פ' ועלה מ[[וילנא]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקע"ח]], עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו"כ רשום במפקד [[תרט"ו]] שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת [[תקע"ח]]. אמנם במכתבו של ר' משה משנת [[תקצ"ח]]<REF>ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42.</REF> כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" וא"כ עלה כבר בשנת [[תקע"ו]]. | ||
במשך שנים רבות היה נאמן הקהל בווילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מווילנא להיות נודד ללחם בין השנים [[תקס"א]]-[[תקס"ג]] | במשך שנים רבות היה נאמן הקהל בווילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מווילנא להיות נודד ללחם בין השנים [[תקס"א]]-[[תקס"ג]] <REF>[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה.</REF>. | ||
בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר רוסיה, ונפגש בשל כך ב' פעמים עם נפוליון בעצמו | בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר רוסיה, ונפגש בשל כך ב' פעמים עם נפוליון בעצמו <REF>ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה.</REF>. | ||
בשנת תקע"ב כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר רוסיה נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"<REF>אור יקרות ח"א עמ' תל"א.</REF>. | |||
בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע | אחרי [[הסתלקות]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] היה מסור אל כ"ק בנו [[אדמו"ר האמצעי]], שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" </REF>ראה אג"ק שלו אגרות ח. י-יג</REF>. | ||
בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע <REF>שם אגרת י.</REF> "ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה ב[[ירושלים]] עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק [[בברויסק]]) לא יותר בשום אופן". | |||
בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א. | בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א. | ||