תפילת העמידה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה במקור) תוקנה על ידי [[עזרא הסופר]] ובית דינו - [[אנשי כנסת הגדולה]] בתקופת חורבן [[בית המקדש הראשון]]. לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע והתערבו בין הגוים, אבד מהם סידור תפילה כראוי. עמדו ותקנו חכמים סדר תפילה אחיד לימי החול, לשבתות ולימים טובים. הוא מהוה בסיס ויסוד של כל תפילה בקהל ישראל עד היום הזה, [[שחרית]], [[מנחה]], ערבית וגו'. | '''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה במקור) תוקנה על ידי [[עזרא הסופר]] ובית דינו - [[אנשי כנסת הגדולה]] בתקופת חורבן [[בית המקדש הראשון]]. לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע והתערבו בין הגוים, אבד מהם סידור תפילה כראוי. עמדו ותקנו חכמים סדר תפילה אחיד לימי החול, לשבתות ולימים טובים. הוא מהוה בסיס ויסוד של כל תפילה בקהל ישראל עד היום הזה, [[שחרית]], [[מנחה]], ערבית וגו'. | ||
תפילת העמידה של ימות החול מכילה תשע עשרה ברכות (עם ברכת "ולמלשינים"). שלושת הברכות הראשונות מכילות שבחים לה'; שלש עשרה האמצעיות הן בקשות לצרכי האדם הפרטי והציבור כולו (ועוד ברכה אחת "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר). בשלש האחרונות הודיה לה'. בימי שבת וחג התפילה מכילה רק שבע ברכות למעשה. | |||
תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. | תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. |