625
עריכות
מ (8888 העביר את הדף נכסי רבותינו נשיאינו בחברון לשם נחלות רבותינו נשיאינו בחברון: הוחלף לשם המקובל) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
''' | '''נחלות רבותינו נשיאינו בחברון''' הם מספר מבנים בעיר [[חברון]] שנקנו מכספם של רבותינו נשיאינו, ומהווים את הנחלה שלהם ב[[ארץ ישראל]]. | ||
==בית הכנסת אדמו"ר האמצעי== | ==בית הכנסת אדמו"ר האמצעי== | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת ה'[[תקפ"ג]], קנה [[אדמו"ר האמצעי]] חלק מבית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצה אותו לבית כנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד{{הערה|לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף, שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]}}. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי". | כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת ה'[[תקפ"ג]], קנה [[אדמו"ר האמצעי]] חלק מבית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצה אותו לבית כנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד{{הערה|לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף, שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]}}. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי". | ||
לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב שלמה זלמן | לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן. | ||
ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה. | ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה. | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על מקום זה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בחברון. | רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על מקום זה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בחברון. | ||
בשנת ה'[[תשס"ד]] החל שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]], לשפץ את בית הכנסת ולהופכו | בשנת ה'[[תשס"ד]] החל שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]], לשפץ את בית הכנסת ולהופכו למפואר כדי שימשוך תיירים. | ||
==בית שניאורסון== | ==בית שניאורסון== |
עריכות