מרדכי קוזלינר: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ביום [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 31-32}}.

נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה"ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ביום [[ג' תמוז]] [[תשי"ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 100}}.

ר' מרדכי היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 101}}.

קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 101}}.

כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 102-104}}.

==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==

באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.

עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל"ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב"ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 102-106}}.

יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 106-107}}.

בליל שבת קודש [[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 109}}.