חיים משה יהודה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:חיים.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]

למד בצעירותו בישיבת מיר ובהמשך חייו, כשהגיע לארצות הברית, התקשר בלב ונפש [[הרבי|לכ"ק אדמו"ר שליט"א]]. שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כתבי יד היה לומד כמעט כל היום כולו, מ”מ קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת”י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה.  

==שנות צעירותו==

משחר נעוריו הצטיין באופן יוצא מן הכלל בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, וביראת שמים. ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר’ יוסף צבי דושינסקי ז”ל.  

==ימי מלחמת העולם השניה==  

הנער המשיך את למודיו בהתמדה עצומה, עד שפרצה מלחמת העולם השניה וכל תלמידי הישיבה נסו לנפשם לעיר ווילנא שהיתה אמורה להסתפח לליטא שהיתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). הפליטים ניסו כל מיני אופנים להציל את נפשם. כמה מהם הוגלו על ידי השלטון הרוסי לסיביר כשחטאם היחידי היה -שהעזו לבקש היתר יציאה.  

וזאת הייתה צוואתו: “כל מי שרוצה לעשות לי נחת-רוח (לאחרי פטירתי) שיתעסק בזיכוי הרבים במצוות תפלין ומזוזות (כשרים)“. סמוך לפטירתו ציוה שיכתבו על מצבתו: “כל מי שיתעסק בזיכוי הרבים במצות תפילין ומזוזות יקבל שכר טוב מן השמים”.  

*כשנפטרה אשת-נעוריו ב”ג כסלו תשמ”ג, לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני.  

==שקידה ללא גבולות==  

שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כת”י היה לומד כמעט כל היום כולו, מ”מ קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת”י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה.  

==פטירתו==

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|בלוי]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי]]