עריכה אחד
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]]. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.
אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ר' זלמן משה, אך הרבי יש אומרים שהרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: "'''המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ב[[יראת שמים]] בקנין המדות ובאהבת ישראל...'''".אמנם יש שמפקפקים בקישור המכתב לפרשייה הזאת
בתחילת שנות [[ת"ש]] לקה ר' זלמן משה בשיתוק פיזי, וכח דיבורו נפגע. בעקבות זאת עבר לגור אצל בנו ר' שמואל היצחקי ב[[תל אביב]]. ומשנת [[תש"י]] גר אצל חתנו, ר' [[אברהם מאיור]], ב[[כפר חב"ד]]. למרות שיתוקו, בעת התפילה היה דיבורו רגיל.
