458
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל), עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.{{מקור}}
===התקרבותו לחסידות חב"ד===
היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!
הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].{{מקור}}
===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח [[אפרו-אמריקאי]] שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. {{מקור}} בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.
מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.
בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.
בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".{{מקור}}
יש הרבה {{הבהרה}} מתושביה שמתחרטים על מה שעשו להרב ווכטר, ואומרים '''אילו לא היה זורקים הרב ווכטר מסאטמר, היה קצת יותר פנימיות בסאטמר''' [דבעבר היה עיקר החסידות של סאטמר להיות נגד הציונים ולמחות נגדם, אבל הדור החדש לא יודעים מה רוצים מהם, דאין להם שייכות עם הציונים כלל, ושואלים, מה עשה תלמידי הבעל שם טוב לפני הציונים...]{{הערה| כך שמעתי מהרבה חסידי סאטמר}}
===נסיעתו לארץ===
