יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 57,660 בתים ,  23 בנובמבר 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 58: שורה 58:


במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.
במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.
==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית  (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.
ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו  חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.
בשלהי חודש סיון [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|כפר חב"ד גליון המאה}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.
כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!
ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את  קוציו".
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאוד של חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוודעות. מתקרבים על ידי כמה אופנים, ביניהם [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ואחר שלומדים ספר התניא ומרגישים האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. וכהיום יש גם היכל מנחם בוויליאמסבורג במקום סודי, דעדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}
יש הרבה מתושביה שמתחרטים על מה שעשו להרב ווכטר, ואומרים '''אילו לא היה זורקים הרב ווכטר מסאטמר, היה קצת יותר פנימיות בסאטמר''' [דבעבר היה עיקר החסידות של סאטמר להיות נגד הציונים ולמחות נגדם, אבל הדור החדש לא יודעים מה רוצים מהם, דאין להם שייכות עם הציונים כלל, ושואלים, מה עשה תלמידי הבעל שם טוב לפני הציונים...]{{הערה| כך שמעתי מהרבה חסידי סאטמר}}
==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית  (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.
ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו  חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.
בשלהי חודש סיון [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|כפר חב"ד גליון המאה}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.
כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!
ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את  קוציו".
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאוד של חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוודעות. מתקרבים על ידי כמה אופנים, ביניהם [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ואחר שלומדים ספר התניא ומרגישים האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. וכהיום יש גם היכל מנחם בוויליאמסבורג במקום סודי, דעדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}
יש הרבה מתושביה שמתחרטים על מה שעשו להרב ווכטר, ואומרים '''אילו לא היה זורקים הרב ווכטר מסאטמר, היה קצת יותר פנימיות בסאטמר''' [דבעבר היה עיקר החסידות של סאטמר להיות נגד הציונים ולמחות נגדם, אבל הדור החדש לא יודעים מה רוצים מהם, דאין להם שייכות עם הציונים כלל, ושואלים, מה עשה תלמידי הבעל שם טוב לפני הציונים...]{{הערה| כך שמעתי מהרבה חסידי סאטמר}}
==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית  (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.
ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו  חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.
בשלהי חודש סיון [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|כפר חב"ד גליון המאה}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.
כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!
ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את  קוציו".
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאוד של חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוודעות. מתקרבים על ידי כמה אופנים, ביניהם [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ואחר שלומדים ספר התניא ומרגישים האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. וכהיום יש גם היכל מנחם בוויליאמסבורג במקום סודי, דעדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}
יש הרבה מתושביה שמתחרטים על מה שעשו להרב ווכטר, ואומרים '''אילו לא היה זורקים הרב ווכטר מסאטמר, היה קצת יותר פנימיות בסאטמר''' [דבעבר היה עיקר החסידות של סאטמר להיות נגד הציונים ולמחות נגדם, אבל הדור החדש לא יודעים מה רוצים מהם, דאין להם שייכות עם הציונים כלל, ושואלים, מה עשה תלמידי הבעל שם טוב לפני הציונים...]{{הערה| כך שמעתי מהרבה חסידי סאטמר}}
==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית  (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.
ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו  חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.
בשלהי חודש סיון [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|כפר חב"ד גליון המאה}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.
כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!
ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את  קוציו".
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאוד של חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוודעות. מתקרבים על ידי כמה אופנים, ביניהם [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ואחר שלומדים ספר התניא ומרגישים האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. וכהיום יש גם היכל מנחם בוויליאמסבורג במקום סודי, דעדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}
יש הרבה מתושביה שמתחרטים על מה שעשו להרב ווכטר, ואומרים '''אילו לא היה זורקים הרב ווכטר מסאטמר, היה קצת יותר פנימיות בסאטמר''' [דבעבר היה עיקר החסידות של סאטמר להיות נגד הציונים ולמחות נגדם, אבל הדור החדש לא יודעים מה רוצים מהם, דאין להם שייכות עם הציונים כלל, ושואלים, מה עשה תלמידי הבעל שם טוב לפני הציונים...]{{הערה| כך שמעתי מהרבה חסידי סאטמר}}
==משנתו בענייני שידוכים וזיווגים==
==משנתו בענייני שידוכים וזיווגים==
סבר שצריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר, כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם. ולעשות כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]], ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד {{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
סבר שצריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר, כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם. ולעשות כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]], ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד {{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
122

עריכות

תפריט ניווט