אריה לייב קפלן (קסברוב): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
כשהגיע לגיל 15-16 שלחו אותו לישיבת סלבודקא שם למד אצל הראש ישיבה ר' משה מרדכי אפשטיין. לאחר תקופה מסויימת עבר ללמוד אצל ר' ברוך בער ליבוביץ. למד בחברותא עם חתנו של ר' ברוך בער ר' ראובן גרוזבסקי, ולתקופה מסויימת עם ר' יחזקאל אבראמסקי בעל החזון יחזקאל<ref> איש חסידיך - רלוי"צ בנדר עמ' קסו.</ref>.
למד בישיבת סלבודקה הליטאית אצל רבי משה מרדכי אפשטיין, וכן אצל רבי ברוך בער לייבאוויץ שממנו קיבל סמיכה לרבנות.


לאחר מכן חלשו כמה מתלמידי סלבודקה ושלחו אותם לשיבה בבלבירישוק, ושם נשא חן בעיני ר' ברוך גרוסברד רב העיר והתחתן לבתו הצעירה מרת דאברע, החתונה התקיים בשנת תרע''א.
בשנת תרע"א התחתן עם דברה בת הרה"ג ר' ברוך גרוסברד הרב מבאלבירישאק.
 
החליף את שמו מקוסוביצקי לקפלן מפני ג'ירפות לצבא שהיו רודפים אחריו. גר בעיירה הוא מאלאט ב[[פולין]] (בתקופה מסויימת הייתה חלק מ[[ליטא]]).  


בתרע"ד בתחילת מלחמת עולם הראשונה התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישדץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
בתרע"ד בתחילת מלחמת עולם הראשונה התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישדץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
שורה 24: שורה 22:
ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]].
ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]].


בשנת [[תרצ"ג]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].
בשנת [[תרצ"ב]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].


בי"ח [[אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר. (לפעם השני, פעם הראשון היה בשנת תרצ"ב.) יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]].
בי"ח [[אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר (לפעם השני, פעם הראשון היה בשנת תרצ"ב). יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]].


בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'.
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'.
112

עריכות

תפריט ניווט