18
עריכות
ספר תורה הכללי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ספרתורהכללי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ספרתורהכללי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | |||
יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. | |||
בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו. | |||
הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | |||
הרבי | כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי "השתדלות נפשית"?].}}. | ||
===הועד לכתיבת ספר תורה=== | |||
== | |||
במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]]{{הערה|'יו"ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]]{{הערה|'יו"ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | ||
בנוגע לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים. | |||
בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י שלוחי הרבי לחיפה והקריות. בראש הועד התמנה לעמוד הרב משה שמואל אוירכמן. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב דוד חנזין, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב זושא וילימובסקי, ורבים נוספים מארגון צעירי אגודת חב"ד. | |||
על | לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל"ג בעומר תשמ"ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות. | ||
בליל שמיני עצרת תשמ"ב, בעת ה׳הקפות׳, כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס"ת של תו"ת, הס"ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס"ת הכללי בארץ הקודש, כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב לייבל שילדקרויט. | |||
===לא לכתוב ספרי תורה מקבילים=== | |||
בהתוועדות י"ג תשרי תשמ״ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך. | |||
בחורף תשמ"ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע״ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: "כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל״ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של״ה לתומכי תמימים". | |||
מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו. | |||
כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים מרכזיים שהמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין, הוועד של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' בארה"ב והרב שמואל חפר באה"ק, והוועד של אה"ק בראשות שלוחי הרבי לחיפה והקריות. | |||
נכון לשנת [[תשפ"א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה| | נכון לשנת [[תשפ"א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|תשעה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}. | ||
==הוראות מיוחדות== | ==הוראות מיוחדות== | ||
בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו. | |||
הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]]. | הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]]. | ||
כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס"ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש. | |||
גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}. | גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}. | ||
===לא הוראת שעה=== | |||
תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י"ג תשרי תשמ"ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: "אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח"ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד". | |||
בשנת תשמ”ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש”אף שלא הוזכר עניין זה – ס”ת הכללים” – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל”פשט’לאך” ו”פירושים” כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם”. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ”ה. | |||
==השתתפות גדולי ישראל במבצע== | ==השתתפות גדולי ישראל במבצע== | ||
| שורה 77: | שורה 76: | ||
בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. | בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. | ||
הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}. | הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}. | ||
| שורה 119: | שורה 111: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]''' | |||
*'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך | *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך | ||
*'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד אדר תש"פ עמוד 20 | *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד אדר תש"פ עמוד 20 | ||
| שורה 132: | שורה 125: | ||
*רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}} | *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}} | ||
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ"ו {{וידפו}}] | *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ"ו {{וידפו}}] | ||
* בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]''' | |||
{{סתם}} | {{סתם}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | ||