55
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרבי הבהיר כי על כף המאזניים ניצב התענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה; ומאידך הסיבות לדחייה - הם הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. וממילא, קשה להאמין שאישה שתתבונן בתענוג זה, תרצה להימנע מכך בגלל סיבות כאלו{{הערה|שם=מא}}. הרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותםויתחרטו על כך, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.
הועבר
==מצוות פריה ורביה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבופריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים : "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן="אף ע"פ על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה , הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. , שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}} על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}. על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו{{הערה|מסכת ברכות דף י'.}}. ואף שנולד אחר כך מנשה, שמלא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובה. ==בהיבט האמוני=====חשיבות המצווה===מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי. [[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}. [[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו. היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}. הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}. ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}. ===בתורת הסוד===[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]], ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר של [[אבא ואמא]], ובכלל מאתיים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}.
==בתורת הרבי==
:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}}.
*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|ברכות י, א.}} על [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].
*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}.
*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שלום בית|שלום הבית]] או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[סוטה]], שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.
*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
===תעמולה בנושא===
