8,510
עריכות
מרדכי זאב גוטניק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ניגון י-ה ריבון: כדאי להביא את ההקלטות של ר' אליהו ריבקין ור' שלמה שמאנוביטש שרים זאת, (לחתוך מתוך ההקלטות הארוכות שלהם)
מ (הסרת קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ באמצעות HotCat) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←ניגון י-ה ריבון: כדאי להביא את ההקלטות של ר' אליהו ריבקין ור' שלמה שמאנוביטש שרים זאת, (לחתוך מתוך ההקלטות הארוכות שלהם)) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' מרדכי זאב גוטניק 2.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]] | |||
[[קובץ:ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]] | |||
הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] – [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]]) היה גאון חסידי בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]]. | הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] – [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]]) היה גאון חסידי בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לאביו ר' שניאור חיים כהן גוטניק{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'. | נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לאביו ר' [[שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)|שניאור חיים כהן גוטניק]]{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'. | ||
משפחתו נמנתה על [[חסידי חב"ד]], וסבו ר' אברהם עוד היה מה'יושבים' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | משפחתו נמנתה על [[חסידי חב"ד]], וסבו ר' אברהם עוד היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] והתחבב על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] וה'מנהל פועל' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים. | בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] והתחבב על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] וה'מנהל פועל' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
בסביבות שנת [[תרפ"א]] התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' אברהם בראוומן, וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות. | בסביבות שנת [[תרפ"א]] התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' אברהם בראוומן, וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות. | ||
בשנת תרפ"ד שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע. | בשנת [[תרפ"ד]] שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע. | ||
עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע". | עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע". | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך. | אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תרפ"ז]] הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו. | |||
עסק רבות באיסוף ושליחת [[דמי מעמד]] לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד. | עסק רבות באיסוף ושליחת [[דמי מעמד]] לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד. | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
לאחר פטירתו, נישאה רעייתו בזיווג שני לרב [[אשר אברמסון]]. | לאחר פטירתו, נישאה רעייתו בזיווג שני לרב [[אשר אברמסון]]. | ||
===ניגון י-ה ריבון=== | |||
לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' [[שלמה שימאנאוויטש]], ואחת כפי ששר הרב [[אליהו ריבקין]] באלבומו ניגונים חסידיים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ad/%D7%A8%27_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%27%D7%A1_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_-_%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94.mp3 '''לשמיעת שתי גרסאות הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}{{הערה|לשמיעת גרסת ר' אליהו ריבקין בביצוע הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] | |||
[/pnimi.org.il/היכל-הנגינה/נגוני-ליל-שבת-קדש-ד/], מעט מידע על הניגון מהרב יצחק גינזבורג התוועדות ה' מנחם אב תשע"ה [://galeinai.org.il/lessons/toc_4_11_75/toc_h1_0] אות ב' סיום הפסקה ברכת מקדש-משכן.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 49: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | |||