1,637
עריכות
הטבח בבית הספר למלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בית הספר החקלאי. כאן נרצחו התלמידים]] | ||
בליל יום חמישי, אור | בליל יום חמישי, אור לא' [[אייר]] [[תשט"ז]], בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של [[בית הספר החקלאי]] ב[[כפר חב"ד]], על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הספר למלאכה הנקרא על שמם: 'יד החמשה'. | ||
==רצח בפרדס== | ==רצח בפרדס== | ||
ביום חמישי, כ"ח [[כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ישראל אריה דברוסקין | לאירוע זה קדם רצח אחר. ביום חמישי, כ"ח [[כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[ישראל אריה דברוסקין]], לכיון [[כפר חב"ד]], בו שימש בתפקיד "משפיע רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך ל[[תל אביב]] - לכיון הכפר, פגעו בו מחבלים ערבים, גררוהו לפרדס הסמוך, שם קשרוהו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון א' [[טבת]], נתגלה גופתו. | ||
==רצח בבית הספר | ==רצח בבית הספר החקלאי== | ||
[[תמונה:60455.jpg|left|thumb|200px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]] | [[תמונה:60455.jpg|left|thumb|200px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]] | ||
חלפה שנה וחצי, | חלפה שנה וחצי, וכפר חב"ד ספג אסון נוסף. היה זה בשעה שמונה בערב לערך, באולם בית הכנסת של [[בית ספר החקלאי כפר חב"ד|בית ספר החקלאי]], הממוקם בכניסה לכפר, שם עמדו כחמישים תלמידים ומדריכיהם באמצע תפילת [[שמונה עשרה]] של ערבית. כשליח ציבור עמד המדריך ר' [[מאיר פרידמן]] מכפר חב"ד. | ||
לפתע כבה האור ושלושה מחבלים נכנסו דרך הכניסה הראשית, וירו על המתפללים. התלמידים החלו לברוח מהחלונות. המדריך [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד עמד ליד החלון ו"זרק" תלמידים החוצה. לאחר מספר שניות נמלטו המחבלים בחשכת הלילה דרך אחד הפרדסים שסביב הכפר. | לפתע כבה האור ושלושה מחבלים נכנסו דרך הכניסה הראשית, וירו על המתפללים. התלמידים החלו לברוח מהחלונות. המדריך [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד עמד ליד החלון ו"זרק" תלמידים החוצה. לאחר מספר שניות נמלטו המחבלים בחשכת הלילה דרך אחד הפרדסים שסביב הכפר. | ||
מאוחר יותר התברר כי למקום הגיעו שלושה מחבלים. אחד המתין ברכב, השני הוציא את | מאוחר יותר התברר כי למקום הגיעו שלושה מחבלים. אחד המתין ברכב, השני הוציא את ה"פקקים" מארון חשמל והשלישי עמד בפתח בית הכנסת ירה כמה צרורות ואז השניים נכנסו במהירות לרכב וברחו. | ||
כאשר נדלק שוב האור התגלה כי המדריך [[שמחה זילברשטרום]] וארבעת התלמידים: ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי – שהתפללו מול הדלת – שכבו מוטלים בתוך שלוליות דם, ועוד חמישה פצועים. | |||
כעבור כשעה הגיעו כוחות הביטחון ואנשי הרפואה. הפצועים הועברו למרכז הרפואי הסמוך, 'צריפין'. | כעבור כשעה הגיעו כוחות הביטחון ואנשי הרפואה. הפצועים הועברו למרכז הרפואי הסמוך, 'צריפין'. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
== התייחסות הרבי לאירוע == | == התייחסות הרבי לאירוע == | ||
הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו החד משמעיות של [[הרבי]]: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה [[מידת הדין]] - תתגלה עתה [[מידת הרחמים]]". | הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו החד משמעיות של [[הרבי]]: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה [[מידת הדין]] - תתגלה עתה [[מידת הרחמים]]". | ||
הפחד הגדול נפל על תושבי כפר חב"ד וגם על תלמידי הישיבה בלוד, והרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד. | |||
הימים הבאים, במשך שבועות רבים היו מושפעים במכתבי עידוד והדרכה של הרבי לתושבי כפר חב"ד. הם עודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של אדמו"ר שליט"א חלק י"ג. | הימים הבאים, במשך שבועות רבים היו מושפעים במכתבי עידוד והדרכה של הרבי לתושבי כפר חב"ד. הם עודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של אדמו"ר שליט"א חלק י"ג. | ||