פוקינג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 146 בתים ,  3 באוקטובר 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים}}
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בפוקינג]]
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בפוקינג]]
'''פוקינג''' (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפוקינג.
'''פוקינג''' (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] האמריקאים הקימו בו מחנה לפליטים יהודים. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך.


==התמקמות במחנות והקמת הישיבה==
==התמקמות במחנות והקמת הישיבה==
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] שרובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אב]]-[[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]].
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אלול]] [[תש"ו]] לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]].


בהגיע אנ"ש לפוקינג אירגנו חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו שם מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]].
כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]].


==החיים במחנה==
==החיים במחנה==
שורה 14: שורה 15:


==ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג==
==ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג==
בחורף [[תש"ז]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג ה[[פסח]] [[תש"ז]], שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו [[הרש"ג]] לביקור באירופה.
בחורף [[תש"ז]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג ה[[פסח]] [[תש"ז]], שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו [[הרש"ג]] לביקור באירופה.


ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה.
ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד.  


באותה הזדמנות שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.
במחנות העקורים בגרמניה פעלו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות.
 
באותה הזדמנות {{הבהרה}} שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.


==הישיבה עוברת==
==הישיבה עוברת==
453

עריכות

תפריט ניווט