1,625
עריכות
יחודא עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש"דבק הוי חיבור", כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה. | המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש"דבק הוי חיבור", כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה. | ||
למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמא ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות. | למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמא ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה|לקו"ת דרושים לר"ה עמ' נו.}} (שהוא ההבדל בין 'עילה ועלול' לבין 'יש מאין', וכדלקמן). | ||
===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]=== | ===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]=== | ||
מציאות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה| | מציאות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה|}} הספירות באצילות היא באופן של '''עילה ועלול'''. שהגם שיש [[ספירת החסד]] (לדוגמא), אין היא מורגשת כמציאות בפני עצמה, אלא כלולה ומוקפת בבחינת [[ספירת החכמה|החכמה]]{{הערה|כי חסד הוא [[מקו הימין]], והוא ענף החכמה.}}, והחכמה מקפת אותו מכל צד ופינה. הדבר נמשל לשכל התלמיד כפי '''שהרב''' רואה אותו: הרב תופס ומשיג את כל השגת התלמיד מכל צד ופינה, וכל שכל התלמיד נכלל בשכל הרב (כי בכלל מאתיים מנה), ונמצא שהשגת התלמיד אינה בבחינת יש ודבר נפרד אלא כלולה ובטלה בהשגת הרב. | ||
ומאחר ו'מציאות' הספירות דאצילות בטלות בתכלית לאלוקות ועד שאינן עולות בשם כלל, לכן עולם האצילות כולו אינו נברא ואין בו נבראים (וכידוע הלשון{{הערה|הקדמת פרע"ח בסופה.}} "מי נתן מלאך באצילות"), אלא הוא אלוקות ממש (כפי ש'מצטייר' בציור של ספירות{{הערה|פרדס שער עצו"כ פ"ד, הובא בדרמ"צ נב, א' ועוד. וראה בספר הערכים כרך ד', אורות דספירות – פשיטותם וציורם עמ' קכא ואילך.}}). | ומאחר ו'מציאות' הספירות דאצילות בטלות בתכלית לאלוקות ועד שאינן עולות בשם כלל, לכן עולם האצילות כולו אינו נברא ואין בו נבראים (וכידוע הלשון{{הערה|הקדמת פרע"ח בסופה.}} "מי נתן מלאך באצילות"), אלא הוא אלוקות ממש (כפי ש'מצטייר' בציור של ספירות{{הערה|פרדס שער עצו"כ פ"ד, הובא בדרמ"צ נב, א' ועוד. וראה בספר הערכים כרך ד', אורות דספירות – פשיטותם וציורם עמ' קכא ואילך.}}). | ||