שינויים

על הפסוק בדניאל{{הערה|יב, ד.}}: {{ציטוטון|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא}}, נאמר בגמרא{{הערה|סנהדרין צד.}}: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופ[[רש"י]]: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל [[נברא]] יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "[[מזל]]" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו.