אגודת חסידי חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
(קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים)
שורה 6: שורה 6:


==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.  
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.


===ארגון הגג===
===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.  
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.


בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "[[כולל חב"ד]]".
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד".


בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את הישיבה[[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מענדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "[[תורת אמת]]" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את הישיבה[[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מענדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את הישיבה [[אחי תמימים תל-אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]".
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את הישיבה [[אחי תמימים תל-אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]".


את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון [[כולל חב"ד]] עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "[[כולל חב"ד]]"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:


"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.
שורה 31: שורה 31:
מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.
מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.


===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===  
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===


באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.
שורה 53: שורה 53:


===המנהלים===
===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.  
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.


בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.  
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.


המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.


==אגו"ח בשנות הנשיאות הראשונות של הרבי==
==אגו"ח בשנות הנשיאות הראשונות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.  
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.


זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5-6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.


באותם ימים פעלו באגודת חסידי חב"ד לתאם כי כל מוסדות חב"ד בארץ הקודש יקבלו רישמית את נשיאות הרבי, ואכן יחד עם המוסדות נשלח מכתב התקשרות מיוחד בו ראשי אגו"ח ומנהלי מוסדות חב"ד מקבלים על עצמם את נשיאות הרבי.  
באותם ימים פעלו באגודת חסידי חב"ד לתאם כי כל מוסדות חב"ד בארץ הקודש יקבלו רישמית את נשיאות הרבי, ואכן יחד עם המוסדות נשלח מכתב התקשרות מיוחד בו ראשי אגו"ח ומנהלי מוסדות חב"ד מקבלים על עצמם את נשיאות הרבי.
בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.
בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.


=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צא"ח:
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צא"ח:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
שורה 81: שורה 80:
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.


שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.  
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.


במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.  
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.


===אגו"ח והמוסדות===
===אגו"ח והמוסדות===
שורה 89: שורה 88:


אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר  
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]


באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
 
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.  
 
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.


שורה 115: שורה 110:
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
שורה 131: שורה 126:


במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*הקמת [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]  
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת [[כפר חב"ד]]
*הקמת [[כפר חב"ד]]
*הקמת [[שיכון חב"ד בלוד]]
*הקמת [[שיכון חב"ד בלוד]]
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק מיהו יהודי  
*המלחמה לתיקון חוק מיהו יהודי
*מערכות למען שלימות הארץ
*מערכות למען שלימות הארץ
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד


==הקמת כפר חב"ד==
==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש.{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.


ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.
שורה 153: שורה 147:
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.


בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.
שורה 159: שורה 153:
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==


לאחר מלחמת העולם השניה והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים  
לאחר מלחמת העולם השניה והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר לוד.
בפאתי העיר לוד.


שורה 167: שורה 161:


==רשת אהלי יוסף יצחק==
==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.


אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.
שורה 175: שורה 169:


הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236-237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.


== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
שורה 181: שורה 175:


=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.  
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.


צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}
שורה 188: שורה 182:


===[[נשי ובנות חב"ד]]===
===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.  
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.


הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.
שורה 227: שורה 221:


===[[התאחדות החסידים]]===
===[[התאחדות החסידים]]===
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.
 


פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה  
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים  
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
שורה 245: שורה 237:
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית  
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית


בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.
בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.
שורה 256: שורה 248:
===חסדי שלמה ומשה===
===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].


=== בול חב"ד ===
=== בול חב"ד ===
שורה 340: שורה 331:
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.


לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר פירוק עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך.
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר פירוק עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.
בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש<ref>https://col.org.il/news/146694</ref>.


בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו. והדיונים טרם הסתיימו (נכון לאב תשפ"ג).
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו. והדיונים טרם הסתיימו (נכון לאב תשפ"ג).
שורה 350: שורה 340:


טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
שורה 362: שורה 351:
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*[[שלומי חסקי]], [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]
*[[שלומי חסקי]], [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)


תפריט ניווט