נזיפה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  31 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}")
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה}}.
'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה.}}.


ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה|מסכת אבל רבתי פרק חמישי}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה|טז, א}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.
ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה|מסכת אבל רבתי פרק חמישי.}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה|טז, א.}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.


==ביאורי הרבי==
==ביאורי הרבי==
שורה 17: שורה 17:
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.


בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה|טז, ב.}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]
4,723

עריכות

תפריט ניווט