שבתי כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,846 בתים ,  31 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
רבי '''שבתי כהן''' ('''הש"ך'''; שפ"ב - [[א' באדר א']] תכ"ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על ה[[שולחן ערוך]].
רבי '''שבתי כהן''' ('''הש"ך'''; שפ"ב - [[א' באדר א']] תכ"ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על ה[[שולחן ערוך]].


שורה 7: שורה 6:
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.


===שפתי כהן על השולחן ערוך===
על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש"ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}.
 
על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש"ך, וכפי שמספרים שאדמו"ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש"יש לו ראש של הש"ך"{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש"ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח"א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}.
 
על קדושתו יש ללמוד מדברי [[הרבי]] בשם [[אדמו"ר הזקן]] שעד הש"ך וה[[ט"ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.
 
כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש"ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}.
 
 
==ספריו==
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת"ו, בהיותו בן 24.  
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת"ו, בהיותו בן 24.  


שורה 13: שורה 21:


גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ"ע) של רבי [[יהושע פלק כ"ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו"ע חו"מ.  
גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ"ע) של רבי [[יהושע פלק כ"ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו"ע חו"מ.  
חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] וב[[צמח צדק]], וכן בשאר ספרי [[רבותינו נשיאינו]].


כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש"ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.
כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש"ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.
שורה 19: שורה 29:


==בתורת רבותינו נשיאנו==
==בתורת רבותינו נשיאנו==
[[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. בעיתון [[ביטאון חב"ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] כדעת ה[[ט"ז]] החולק על הש"ך, לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום ל[[אדמו"ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש"ך, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.
על הרבי הרש"ב מסופר שלא היה שותה מים חמים מהדודים שעמדו בתחנות הרכבת, למרות שבמים אין איסור של [[בישולי עכו"ם]], והיו חסידים שהסבירו שזה משום שדעת הש"ך שאדם חשוב צריך להחמיר בענין בישולי עכו"ם שלא לשתות אפילו מים שנתחממו אצל עכו"ם{{הערה|יראת ה' אוצרו עמ' 76 ובהערה שם.}}.
 
בעיתון [[ביטאון חב"ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] כדעת ה[[ט"ז]] החולק על הש"ך, לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום ל[[אדמו"ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש"ך, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.
 
==לקריאה נוספת==
*שיחות לנוער שבט תש"כ שבט תש"מ
*למען ידעו אות כז
*ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א
 


[[הרבי]] הזכיר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שעד הש"ך וה[[ט"ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.
{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
117

עריכות

תפריט ניווט