471
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==הקמת ה'רשת'== | ==הקמת ה'רשת'== | ||
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]] | [[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]] | ||
בקיץ [[תשי"א]], | בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] [[תשי"א]], הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] לפתוח בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי חב"ד ב[[מרוקו]]. | ||
בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת | בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור ממשרד החינוך להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]: | ||
בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. | בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. |
עריכות