4,291
עריכות
רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
תגית: ביטול |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' | נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]] המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}. | ||
[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]] | [[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]] | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
===פטירתו ולאחריה=== | ===פטירתו ולאחריה=== | ||
הרמב"ם נפטר בפוּסטאט | הרמב"ם נפטר {{בפוּסטאט|מונחון=קהיר העתיקה}} שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם. | ||
בשנת [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו. | בשנת [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}. | כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}. | ||
==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם== | ==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם== | ||
[[הרבי]] התייחס בצורה מבולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}. | [[הרבי]] התייחס בצורה מבולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}. | ||