10,334
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
eבשנת [[תר"ג]] נערכה ב[[פטרבורג]] '''אסיפת רבנים''' מטעם ממשלת [[רוסיה]] בהשתתפות אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]', במהלכה ניסו ה[[משכילים]] בשיתוף פעולה עם הממשלה הרוסית להכריח את הרבנים לחתום על מסמך המאשר הכנסת תיקונים בחוקי ומצוות התורה, ולהכריח להכניס לימודי מקצועות חול במוסדות הלימוד היהודיים.
e==ההכנות לועידה==כהכנה לועידה, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הספר '[[דרך אמונה (ספר)|דרך אמונה]]' (נקרא גם בשם '[[ספר החקירה (ספר)|ספר החקירה]]'), בו כתב מספר ענינים בענינים [[אמונה]], בעניני [[קבלה]] ובעניני חסידות, כשהכל ערוך באופן של שאלות ותשובות, על מנת שהספר ישמש כמענה לשאלות ולחקירות הקנטרניות הצפויות לעלות במהלך הועידה. בנוסף לכך, לפני שהגיע לפטרבורג, נסע ל[[עיירה]] [[ליאזנא]], והשתטח על ציון אמו [[הרבנית דבורה לאה]], שם גם קיבל הוראות שמיימיות מה[[בעל שם טוב]] כיצד עליו לנהוג בועידה, וביניהם - חזרה על [[אותיות]] מה[[חמשה חומשי תורה]], מה[[תהלים]] ומה[[תניא]]. בתור מלווים, לקח עמו הצמח צדק לאסיפה את בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלא הן בתורת ה[[נגלה]] והן בתורת ה[[חסידות]]. ואת הרב [[שמריה פייטלסון]], שהיה מבין גדול בעניני העולם, ובנימוסי הממשלה הרוסית, והיה בעל קשרים טובים עם אנשי הממשל הרוסי. אדמו"ר הצמח צדק יצא לפטרבורג, כשבאמתחתו עשרות ספרי [[הלכה]] ו[[חסידות]] ואף ניירות רבים, על מנת שיוכל לנצל את זמנו במשך התקופה בה ישהה בפטרבורג.{{הערה|1=גם רבי יצחק מוולוז'ין, חשש מהתנכלות של השלטונות כלפיו, והביא עמו לפטרבורג אדרת כבשים, למקרה וישלח לגלות ב[[סיביר]] הקפואה.}}. בנוסף להכנות האישיות שנעשו על ידי הצמח צדק עצמו, הוקם ועד מיוחד בעיר ויטבסק שנוהל על ידי כל הזרמים החרדים, במטרה להתכונן כראוי לאסיפה הגורלית.
e==תוצאות הועידה==מלבד סיכול מזימותיהם של המשכילים בהנכסת תיקונים בעניני היהדות, העסקנות הרבה סביב הועידה גרמה לקירוב הדעת בין הפלגים החסידים והליטאיים, והביאה לרגיעה [[התנגדות לחסידות|במחלוקת שהחלה בדור הראשון של החסידות]]. עם סיום הועידה, ביקשו השלטונות להשאיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לצמיתות להתגורר בפטרבורג, על מנת להרחיק אותו מהקהילות היהודיות (שלא יכלו להתגורר בסמיכות לערים המרכזיות כגון פטרבורג, בגלל גזירת [[תחום המושב]]), ובכך להפחית את השפעתו על היהודים. בתקופת סיומה של הועידה, ביקשו חיילים [[קנטוניסטים]] ששהו במחנה צבא סמוך לפטרבורג שהצמח צדק יבוא לבקרם וישא בפניהם דברים, והשלטונות נעתרו לבקשתם. ביקורו של הצמח צדק הותיר רושם רב על החיילים הקנטוניסטים, וכעבור זמן קצר ביקשו שוב שהצמח צדק יופיע בפניהם, ובסיום דבריו, אף ליוו אותו בכבוד גדול לאכסניתו. כשהשלטונות ראו את ההשפעה הגדולה שיש לצמח צדק על החיילים - החליטו לחזור בהם מהחלטתם הקודמת, ולאפשר לצמח צדק לחזור להתגורר ב[[ליובאוויטש]], על מנת למנוע את השפעתו על החיילים{{הערה|1=חמש שנים לאחר ביקורו של הצמח צדק, ביקר הצאר הרוסי במחנה חיל הים בקרונשטט. באותו ביקור הוצגו בפני הצאר חיילים קנטוניסטים אשר שמעו את דברי הרבי בשעת ביקורו, והללו הציגו לפני הצאר את יכולתם הצבאית. כששאל הצאר לשמותיהם, והתברר לו שהם נקראים בשמות יהודיים מובהקים. כעס הצאר מאוד וגזר על החיילים להמיר את דתם מיד. החיילים לא היו מוכנים להמיר את דתם, ואמרו לצאר: "לפני כחמש שנים ביקר אצלנו הרבי מליובאוויטש, והוא אמר לנו שאסור להמיר את הדת, גם אם הצאר בכבודו ובעצמו יצווה עלינו לעשות זאת. הרבי אמר לנו למסור את הנפש אם יאלצו אותנו להמיר את הדת!", ומול עיניו של הצאר, קפצו לים וטבעו...}}.
e==לקריאה נוספת==*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג (ספר)|תולדות חב"ד בפטרבורג]]''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]] - פרק ה'.
אין תקציר עריכה
==הרקע לועידה==
בנוסף לעמדות הרשמיות של ממשלת [[רוסיה]], היותה הועידה גם נסיון להכשיל את אדמו"ר הצמח צדק, ולגרום לו לצאת בגלוי נגד הממשל הרוסי, ובכך להפליל אותו ולהאשימו כמורד במלכות, זאת בעקבות פעילותו הרבה לסכל את [[גזירת הקנטוניסטים]].
==מהלך הועידה==
בתקופת שהותו של הצמק צדק בעיר פטרבורג לצורך הועידה, עמדו לצידו החסידים [[חיים מאשייעוו]] ו[[יצחק רובשוב]] (סבו של הפרזידנט, מר [[שז"ר]]).
==ראו גם==
*[[אסיפת הרבנים עת"ר]]
==קישורים חיצוניים==
