10,579
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/index.htm שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.]}}.
==סדר ברכות השחר==
ברכות השחר כוללות י"ח ברכות{{הערה|ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/2/24/1002.htm אור התורה במדבר ח"ג פרשת בלק] בבירור בזה לפי קבלה והחסידות ובכ"מ.}}: הראשונה שבהן היא "על נטילת ידיים", לאחר מכן [[ברכת אשר יצר]] ו[[ברכת אלקי נשמה]]. לאחר מכן מגיע רצף של ברכות: הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, פוקח עורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, הנותן ליעף כח, רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר, שעשה לי כל צרכי{{הערה|בתשעה באב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. פסקי הסידור.}}, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה{{הערה|האישה מברכת "שעשני כרצונו" ולפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל.}} והמעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי. בסיום ברכות השחר מברכים את [[ברכות התורה]], קוראים את [[ברכת הכהנים]] ומשנת "אלו דברים שאין להם שיעור".
==הלכות ומנהגים==
מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/7.htm#_ftn_3400 עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז]. סידור אדמו"ר הזקן.}}.
נוהגים להדר להרגיל את הילדים כבר מגיל שלוש ('[[אופשערניש]]') באמירת ברכות השחר{{הערה|[[תבנית:היום יום/ד' באייר|היום יום ד' אייר]].}}. קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך ברכות השחר (מלבד בימי התעניות){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ב באב|היום יום כ"ב מנחם אב]].}}.
== חגירת אבנט ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר על הנהגת אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלברכות השחר לא נהג לחגור אבנט ונהג להביט בחלון. הרבי ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד בקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה, בכוחו לומר ברכות השחר, לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"{{הערה|שיחות קודש [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/83.htm שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן תשי"ב (הוצאה חדשה) עמ' 235 ואילך].}}.
באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת [[גארטל|אבנט]]{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.}}. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 2 בשם ריל"ג.}}, אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.
