שם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,359 בתים ,  22 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.
'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית.  
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית.  
שורה 63: שורה 64:
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.


==קריאת שם על שם אחר==
==הוראות והנהגות בנתינת שם==
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.
ידוע גודל העניין בנתינת השם וישנם מנהגים ופרטים שונים בנושא. כמה הוראות מהרבי נאמרו בזה, חלקם ההוראה כללית וחלקם כהוראה פרטית:


ומנגד ישנה זהירות, שלא לקרוא לילד על שמו של רשע.
*נתינת השם צריך להיות בהסכמה של שני ההורים.
 
*באם אין הסכמה בין שני ההורים - כהוראת הרב המרא דאתרא.
כמו כן, מנהג בני קהילות אשכנז, הוא שלא לקרוא לילדיהם על שם סבים/תות שהינם חיים.
*באם כבר ניתן השם על ידי מישהו אחר,ניתן להוסיף עוד שם.
 
*שם הראשון שייך לאב, שם השני שייך לאם, שם השלישי לאב.
{{להשלים}}
*אין להתערב בנתינת השם, אשר הרעיון להורים ניתן מלמעלה.
*אין לצרף שם לשמות רבותינו נשיאנו (וכן לשמות הרבנית)
*שם על שם מישהו שנמצא בחיים, לספרדים נחשב לעניין של כיבוד, לאשכנזים מקפידים שלא לקרוא על שם זקנו שנמצא בחיים
*אין לשנות שם בלי סיבה חשובה.
*האדם הוא בעל הבית על שמו, ובמילא באם משנה אותו - נעשה שמו בכל הפרטים
*להקדים נתינת שם בלידת בת ככל האפשר
*ההצעה לקרוא שם על שם רבותינו נשיאנו נכונה
*אנשים שהיו להם רק שמות לועזיים יש לתת שם יהודי
*ישנה זהירות שלא לקרוא לילד על שמו של רשע.
*ישנה זהירות שלא לקרוא שם על אדם שמת בצעירותו, מפני שרע מזלו.
*כשנותנים שני שמות האחד בלשון הקודש והשני בלשון חול - מקדימים השם שבלה"ק


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
11,378

עריכות

תפריט ניווט