382
עריכות
פולטובה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←אישים בעיירה: מה תפקידו?) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות. | כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות. | ||
בשנת תרנ"א עלתה על הפרק הצעה על ידי כמה מאנ"ש ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יעתיק את מקום מגוריו מליובאוויטש לאחד ממקומות ריכוזי החסידים ויקבל שם על עצמו באופן רישמי את נשיאות חב"ד. ההצעות שעמדו על הפרק היו [[קרמנצ'וג]] [[פולטבה]] ו[[צ'רניגוב]], אבל בפועל אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את ההצעה ונשאר בליובאוויטש, ורק שלוש שנים מאוחר יותר קיבל על עצמו | ==הצעה להתיישבות אדמו"ר הרש"ב== | ||
בשנת תרנ"א עלתה על הפרק הצעה על ידי כמה מאנ"ש ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יעתיק את מקום מגוריו מליובאוויטש לאחד ממקומות ריכוזי החסידים ויקבל שם על עצמו באופן רישמי את נשיאות חב"ד. | |||
ההצעות שעמדו על הפרק היו [[קרמנצ'וג]] [[פולטבה]] ו[[צ'רניגוב]], אבל בפועל אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את ההצעה ונשאר בליובאוויטש, ורק שלוש שנים מאוחר יותר קיבל על עצמו את הנשיאות באופן מלא. | |||
ההצעה להביא את אדמו"ר הרש"ב לפולטבה, יכולה ללמד על הריכוז הגבוה של החסידים באזור, והחשיבות של קהילה זו מהבחינה החב"דית. | ההצעה להביא את אדמו"ר הרש"ב לפולטבה, יכולה ללמד על הריכוז הגבוה של החסידים באזור, והחשיבות של קהילה זו מהבחינה החב"דית. | ||
===אתהפכא=== | |||
העיר נחשבה גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. בשנת [[תרס"ו]] אף התקיימה בעיר ועידת הייסוד של אגודת 'פועלי ציון' בראשותו של יליד העיר דב בר בורוכוב. | העיר נחשבה גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. בשנת [[תרס"ו]] אף התקיימה בעיר ועידת הייסוד של אגודת 'פועלי ציון' בראשותו של יליד העיר דב בר בורוכוב. | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. | ||
===הוצאה לאור=== | |||
בעיר היה קיים בית הוצאה לאור בו הודפסו על ידי הרב [[חיים מאיר היילמן]] והרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] מספר ספרי חסידות, ביניהם הספר '[[יהל אור]]' על התהלים ו'[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[פלח הרימון]] של ר' [[הלל מפאריטש]]. | בעיר היה קיים בית הוצאה לאור בו הודפסו על ידי הרב [[חיים מאיר היילמן]] והרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] מספר ספרי חסידות, ביניהם הספר '[[יהל אור]]' על התהלים ו'[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[פלח הרימון]] של ר' [[הלל מפאריטש]]. | ||
באותו בית דפוס יצאו לאור גם העיתונים 'המודיע' ו'הפלס' על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ. | באותו בית דפוס יצאו לאור גם העיתונים 'המודיע'(פולטבה) ו'הפלס' על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ. | ||
==מניינים מחתרתיים== | |||
בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא יכלו אנשי הקהילה להתפלל במניין בבתי הכנסת, וקיימו מניינים מחתרתיים בביתו של ר' [[פנחס שרייבר]]. | בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא יכלו אנשי הקהילה להתפלל במניין בבתי הכנסת, וקיימו מניינים מחתרתיים בביתו של ר' [[פנחס שרייבר]]. | ||
==חורבן ופריחה== | |||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נכחדה הקהילה היהודית כליל, ורק בשנים שלאחר מכן נבנתה מחדש וביססה את עצמה. | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נכחדה הקהילה היהודית כליל, ורק בשנים שלאחר מכן נבנתה מחדש וביססה את עצמה. | ||