קרמנצ'וג: הבדלים בין גרסאות בדף

כאשר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] נאלצה לנדוד מ[[ליובאוויטש]] לערים אחרות, נוסד הסניף המרכזי ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], והאחים גוראריה תרמו בניינים וסכומי כסף אדירים לטובת קיומה של ה[[ישיבה]].  

במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת. מובן אפוא כי מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' [[ישראל נח בליניצקי]] הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה.

ב[[חודש אייר]] [[תר"צ]], נאסר הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] שהיה מגיד שיעור בישיבה והוטל עליו גזר דין של עבודת ניקוי רחובות, כעונש על שלימד נערים תורה. בהנהלת ה[[ישיבה]] כבר הבינו שהשלטונות עלו עליהם, והכול רק שאלה של זמן. בעקבות זאת נסגרה ה[[ישיבה]] והתמימים התפזרו בין סניפים אחרים ברחבי [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]].  

===סגירת המקווה===