11,693
עריכות
אין תקציר עריכה
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==קהילת חב"ד== | ==קהילת חב"ד== | ||
בעקבות בקשת אנשי העיירה{{הערה|ובשל השריפה שפקדה את זעמבין, וגרמה לצורך מיידי במעבר של הישיבה למקום אחר עד שיבנו את הישיבה מחדש, העיירה זכתה שהסניף יקבע דווקא אצלה על פי הגורל (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד 10).}}, לאחר [[חג השבועות]] שנת [[תר"ס]], נשלחה קבוצה של תלמידי [[תומכי תמימים]] בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|יחד עמו התיישב בעיירה גם הרב [[יהושע ליין]] ששימש כמשפיע בישיבה.}} להקים בעיירה סניף של הישיבה. אנשי הקהילה החזיקו את הישיבה בסבר פנים יפות ודאגו להם למקום מרווח ללימוד וכן לשאר צרכיהם. הישיבה פעלה מעט יותר משנה, עד שנסגרה באמצע הקיץ של שנת [[תרס"א]]{{הערה|מה שזירז את ההחלטה על סגירת הישיבה היה העובדה של[[אדמו"ר הריי"צ]] - מנהל פועל של הישיבה - נודע על רשת של [[ההשכלה|המשכילים]] שהכניסו בחורים ללמוד בישיבה ולנסות להשפיע על תלמידיה מבפנים להתרשל בלימודם ולהכניס בהם הרהורי כפירה, כשאחד המקומות אליהם הצליחו להשחיל תלמיד שאינו ראוי היה בקובליץ ואדמו"ר הריי"צ רצה לפקח מקרוב על ביעור הנגע ('המשפיע' (הבלין) עמוד שיד, מכתבי הרב [[משה רוזנבלום]]. וראו גם באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמודים רמו-רמח).}}. | בעקבות בקשת אנשי העיירה{{הערה|ובשל השריפה שפקדה את זעמבין, וגרמה לצורך מיידי במעבר של הישיבה למקום אחר עד שיבנו את הישיבה מחדש, העיירה זכתה שהסניף יקבע דווקא אצלה על פי הגורל (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד 10).}}, לאחר [[חג השבועות]] שנת [[תר"ס]], נשלחה קבוצה של תלמידי [[תומכי תמימים]] בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|יחד עמו התיישב בעיירה גם הרב [[יהושע ליין]] ששימש כמשפיע בישיבה.}} להקים בעיירה סניף של הישיבה{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו.}}. אנשי הקהילה החזיקו את הישיבה בסבר פנים יפות ודאגו להם למקום מרווח ללימוד וכן לשאר צרכיהם. הישיבה פעלה מעט יותר משנה, עד שנסגרה באמצע הקיץ של שנת [[תרס"א]]{{הערה|מה שזירז את ההחלטה על סגירת הישיבה היה העובדה של[[אדמו"ר הריי"צ]] - מנהל פועל של הישיבה - נודע על רשת של [[ההשכלה|המשכילים]] שהכניסו בחורים ללמוד בישיבה ולנסות להשפיע על תלמידיה מבפנים להתרשל בלימודם ולהכניס בהם הרהורי כפירה, כשאחד המקומות אליהם הצליחו להשחיל תלמיד שאינו ראוי היה בקובליץ ואדמו"ר הריי"צ רצה לפקח מקרוב על ביעור הנגע ('המשפיע' (הבלין) עמוד שיד, מכתבי הרב [[משה רוזנבלום]]. וראו גם באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמודים רמו-רמח).}}. | ||
הקהילה החב"דית היתה הדומיננטית בעיר, והחזיקה בתפקידי המפתח של רבנות העיירה, השוחטים והבודקים, ועסקנות הכלל. | הקהילה החב"דית היתה הדומיננטית בעיר, והחזיקה בתפקידי המפתח של רבנות העיירה, השוחטים והבודקים, ועסקנות הכלל. | ||