4,727
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''חודש אייר''' הוא השמיני בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, והשני לחשבון התורה. חודש אייר לעולם יהיה חסר (בעל כ"ט ימים). | '''חודש אייר''' הוא השמיני בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, והשני לחשבון התורה. חודש אייר לעולם יהיה חסר (בעל כ"ט ימים). | ||
חודש [[אייר]] מכונה גם בתנ"ך בשם 'חודש זיו'{{הערה|מלכים א, ו}}, ו[[הרבי]] מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר. | חודש [[אייר]] מכונה גם בתנ"ך בשם 'חודש זיו'{{הערה|מלכים א, ו}}, ו[[הרבי]] מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר. | ||
==ראשי תיבותיו וסגולתיו== | |||
בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שמלכתחילה אין מקום לענין של חולי{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג|משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.}}, ובלוח [[היום יום]] מובא{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ח אייר|היום יום ח"י אייר]], ראו גם [[תורת מנחם]] חלק ג' [[תשי"א]] עמ' 94.}}, שב[[ל"ג בעומר]] (החל בחודש אייר) היה עת רצון אצל [[אדמו"ר האמצעי]], ופעל מופתים רבים בעניני רפואה ופקידת עקרות. | בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שמלכתחילה אין מקום לענין של חולי{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג|משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.}}, ובלוח [[היום יום]] מובא{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ח אייר|היום יום ח"י אייר]], ראו גם [[תורת מנחם]] חלק ג' [[תשי"א]] עמ' 94.}}, שב[[ל"ג בעומר]] (החל בחודש אייר) היה עת רצון אצל [[אדמו"ר האמצעי]], ופעל מופתים רבים בעניני רפואה ופקידת עקרות. | ||
עריכות