4,727
עריכות
חודש אייר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אייר}} | {{חודש אייר}} | ||
'''חודש אייר''' הוא השמיני בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, והשני לחשבון התורה. חודש אייר לעולם יהיה חסר (בעל כ"ט ימים). | '''חודש אייר''' הוא השמיני בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, והשני לחשבון התורה. חודש אייר לעולם יהיה חסר (בעל כ"ט ימים). | ||
==שמות החודש וראשי תיבותיו== | |||
חודש [[אייר]] מכונה גם בתנ"ך בשם 'חודש זיו'{{הערה|מלכים א, ו}}, ו[[הרבי]] מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר. | |||
בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שמלכתחילה אין מקום לענין של חולי{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג|משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.}}. | בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שמלכתחילה אין מקום לענין של חולי{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג|משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.}}. | ||
| שורה 6: | שורה 9: | ||
ב[[חסידות]] מובא רבות, ש[[אייר]] הינו ראשי תיבות של שמות שלושת [[האבות]] ורחל אמנו: [[אברהם]] [[יצחק]] [[יעקב]] ו[[רחל]], ומסמל את התבטלותם כ[[מרכבה]] לרוכב, שזוהי העבודה המיוחדת והדרושה בחודש אייר, עבודת ה[[אתהפכא]], [[ביטול היש]] ו[[ביטול הרע]]. | ב[[חסידות]] מובא רבות, ש[[אייר]] הינו ראשי תיבות של שמות שלושת [[האבות]] ורחל אמנו: [[אברהם]] [[יצחק]] [[יעקב]] ו[[רחל]], ומסמל את התבטלותם כ[[מרכבה]] לרוכב, שזוהי העבודה המיוחדת והדרושה בחודש אייר, עבודת ה[[אתהפכא]], [[ביטול היש]] ו[[ביטול הרע]]. | ||
בלוח [[היום יום]] מובא{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ח אייר|היום יום ח"י אייר]], ראו גם [[תורת מנחם]] חלק ג' [[תשי"א]] עמ' 94.}}, שב[[ל"ג בעומר]] (החל בחודש אייר) היה עת רצון אצל [[אדמו"ר האמצעי]], ופעל מופתים רבים בעניני רפואה. | |||
==החודש ב[[עבודת השם|עבודה]]== | |||
מזלו של החודש הוא שור, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה. | מזלו של החודש הוא שור, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה. | ||
עבודת השם של חודש אייר נעלית יותר מעבודת השם של חודש ניסן{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג}}, ובפרט מצד מיוחדותו בכך שהוא החודש היחיד בחודשי השנה שיש לכל יום שבו מצווה מיוחדת ([[ספירת העומר]]){{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' עמוד 263 ([http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=1160&CategoryID=78&ParashaID=31 לשיחה המעובדת]).}}. | עבודת השם של חודש אייר נעלית יותר מעבודת השם של חודש ניסן{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג}}, ובפרט מצד מיוחדותו בכך שהוא החודש היחיד בחודשי השנה שיש לכל יום שבו מצווה מיוחדת ([[ספירת העומר]]){{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' עמוד 263 ([http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=1160&CategoryID=78&ParashaID=31 לשיחה המעובדת]).}}. | ||