1,617
עריכות
קול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בפשטות '''קול''' הוא המשכה המחברת את הבל | בפשטות '''קול''' הוא המשכה המחברת את הבל ה[[לב]] עם ה[[דיבור]]. אך ב[[תורת החסידות]] מבואר באופן כללי יותר, ש'''כל''' [[המשכה והאצלה]] ממהות אחת למהות אחרת נקראת 'קול'{{הערה|לקוטי תורה נשא כט ע"ב.}}. | ||
==קול ודיבור== | ==קול ודיבור== | ||
קול ודיבור הם כלל ופרט{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת העת"ר (המשך תער"ב ח"ב פרק' שלה), ומקורו בזוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א. וכן ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג עמ' א'ז, ח"ד עמ' א'תנג.}}. היינו, הקול היוצא | קול ודיבור הם [[כלל ופרט]]{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת העת"ר (המשך תער"ב ח"ב פרק' שלה), ומקורו בזוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א. וכן ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג עמ' א'ז, ח"ד עמ' א'תנג.}}. היינו, הקול היוצא מ[[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט|הבל הלב]]{{הערה|ביחס לדיבור נחשב הקול כ"[[פשוט]]" (ולא מבדילים בינו לבין הבל, שבכללות 'קול' ו'הבל' עניינם אחד), אך בפרטות הקול הוא רק ה'[[חומר וצורה|חומר]]' המתהווה מהבל הלב לאחר כמה [[צמצום בדרך מיעוט|צמצומים]].}} הוא פשוט, וע"י ה' [[מוצאות הפה]]{{הערה|גרון, שיניים, שפתיים, חיך ולשון.}} נחלק ל[[אותיות]] הדיבור. | ||
ובאותיות הקבלה{{הערה|זוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א}} ארבע אותיות שם הוי' הן חכמה | ובאותיות הקבלה{{הערה|זוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א}} ארבע אותיות שם הוי' הן [[חכמה]] ו[[בינה]] [[מידות]] (זעיר אנפין) ו[[מלכות]]. ומאחר והמידות הן "[[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט|הבל הלב]]" (ממנו יוצא הקול), ומלכות היא דיבור{{הערה|מלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה, בדבר השם שמיים נעשו.}}, נמצא שקול ודיבור הם תפארת (שהיא כללות המידות) ומלכות. | ||
==קול סתם וקול גדול== | ==קול סתם וקול גדול== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==קול פשוט וקול מורכב== | ==קול פשוט וקול מורכב== | ||
הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון אהבה, שמחה או בושה וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראה בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות: | הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון [[אהבה]], [[שמחה]] או [[בושה]] וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראה בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות: | ||
א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''מתלבש''' ממש באותיות הדיבור. | א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''[[התלבשות|מתלבש]]''' ממש באותיות הדיבור. | ||
ב. הקול הנמשך | ב. הקול הנמשך מ[[חיצוניות הרצון]] (בחינת חיה שבנפש) – למרות שהוא [[מקיף]] על ה[[שכל]] וה[[רגש]] (ואינו מתלבש בהם ממש) הריהו '''משפיע''' עליהם{{הערה|כדוגמת לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ (ע"ז יט ע"א) – שחפץ זה משפיע על הצלחת הלימוד, או כמו אהבת האדם את עצמו, וכעניין השוחד – שמעוור עיני פקחים.}}, | ||
ג. הקול הנמשך | ג. הקול הנמשך מ[[עצם הנפש]] ממש (מבחינת ה[[יחידה]] שבה), אינו יכול להתלבש בשכל ורגש כלל, וכאשר נמשך ומתגלה הרי הוא מזיז את כל עצם כללות נפשו (כדוגמת אדם שדנים אותו או את בנו אהובו להיפך החיים, או כדוגמת בעל תשובה אמיתי כר' [[אלעזר בן דורדיא]] שיצאה נשמתו בבכיה) –קול זה הוא דבר אחד עם הנפש עצמה ולכן הוא גם "[[פשוט]]" כמוה, וגם לא יכול להתלבש באף אחד מהכוחות הפרטיים אפילו לא באופן של [[מקיף]], אלא הוא תזוזה של כל עצמות הנפש עצמה. | ||
==הקול אשר מעל לרקיע== | ==הקול אשר מעל לרקיע== | ||
נאמר בספר יחזקאל{{הערה|יחזקאל א' כה.}} "ויהי קול '''מעל לרקיע''' אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן". מבארת על זה תורת החסידות{{הערה|תו"א יתרו עד ב', מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר עמ' תשמו, מאמרים תרצ"א עמ' קפ ואילך ועוד.}} | נאמר בספר יחזקאל{{הערה|יחזקאל א' כה.}} "ויהי קול '''מעל לרקיע''' אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן". מבארת על זה תורת החסידות{{הערה|תו"א יתרו עד ב', מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר עמ' תשמו, מאמרים תרצ"א עמ' קפ ואילך ועוד.}} ש[[המלאכים]] שב[[עולם היצירה]] הם בעלי "כנפיים" המסמלות עבודה ב[[רצוא ושוב]] ברגש והתפעלות עצומים. לעומתם המלאכים שב[[עולם הבריאה]] עבודתם ב"[[עמידה]]" המסמלת [[ביטול]] מוחלט. | ||
הסיבה להבדל שבין המלאכים, כי בעולם היצירה מאירות '''מידותיו''' של הקב"ה{{הערה|ז"א דאצילות.}}, ואילו בעולם הבריאה מאירה ספירת '''הבינה'''{{הערה|דאצילות.}} - המידות עניינן התפעלות ואילו השכל עניינו ביטול. | הסיבה להבדל שבין המלאכים, כי בעולם היצירה מאירות '''מידותיו''' של הקב"ה{{הערה|ז"א דאצילות.}}, ואילו בעולם הבריאה מאירה ספירת '''הבינה'''{{הערה|דאצילות.}} - המידות עניינן התפעלות ואילו השכל עניינו ביטול. | ||
אבל כאשר המלאכים דיצירה מתעלים בעבודתם{{הערה|וראה במאמרים הנסמנים לעיל שבפרטיות | אבל כאשר המלאכים דיצירה מתעלים בעבודתם{{הערה|וראה במאמרים הנסמנים לעיל שבפרטיות יש בהתעלות זו שלוש דרגות.}} עד סמוך ל[[רקיע כעין הקרח הנורא|רקיע]] (המפסיק בין המידות לבינה) אזי נשמע אצלם הקול (היינו, גילוי האלוקות) אשר מעל הרקיע - ואז הם עומדים. היינו, נעשה בהם עמידה וביטול ובמילא נעשה רפיון בהכנפים שלהם, ואינם יכולים להיות עוד בתנועה דרצוא ושוב. | ||
ובעבודה הוא, שע"י העבודה | ובעבודה הוא, שע"י העבודה שב[[קריאת שמע]] וברכותיה מגיעים ל[[תפילת העמידה]]. קריאת שמע היא העבודה ד[[אהבה]] בהתפעלות של רצוא. ע"י עבודה זו מתעלה האדם, עד שכשמגיע לשמונה עשרה הרי הוא כעומד לפני המלך בהיכל המלך{{הערה|ראה בערך [[היכל]], שהוא המקום הפרטי של המלך בארמונו.}} - שאז הוא מתבטל לחלוטין. | ||
==קלא דאשתמע ודלא אשתמע== | ==קלא דאשתמע ודלא אשתמע== | ||
{{הערה|לקו"ת שה"ש טו א'.}}עניינו של קול באופן כללי הוא המשכה '''ואינו''' דוקא קול גשמי. הקול הנשמע הוא הנמשך מהמידות לדיבור{{הערה|הן בגשמיות האדם והן בספירות העליונות}}, והקול שאינו נשמע הוא שם כללי '''לכל''' המשכה מהעלם לגילוי: מהשכל למידות, מלמעלה מהשכל אל השכל, ובעניינים ד'למעלה' - מלמעלה | {{הערה|לקו"ת שה"ש טו א'.}}עניינו של קול באופן כללי הוא המשכה '''ואינו''' דוקא קול גשמי. הקול הנשמע הוא הנמשך מהמידות לדיבור{{הערה|הן בגשמיות האדם והן בספירות העליונות}}, והקול שאינו נשמע הוא שם כללי '''לכל''' המשכה מהעלם לגילוי: מהשכל למידות, מלמעלה מהשכל אל השכל, ובעניינים ד'למעלה' - מלמעלה מה[[השתלשלות]] אל ההשתלשלות. | ||
קלא דאשתמע נקרא גם 'קול זוטא', ואילו קלא דלא אשתמע נקרא לפעמים גם 'קול גדול', או 'קלא פנימאה'. | קלא דאשתמע נקרא גם 'קול זוטא', ואילו קלא דלא אשתמע נקרא לפעמים גם 'קול גדול', או 'קלא פנימאה'. | ||