191
עריכות
דג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
אין תקציר עריכה |
מ (הגהה) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ. | לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ. | ||
ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|שם=שמיני|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}. | ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|שם=שמיני|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב].}}. | ||
==אכילת דגים== | ==אכילת דגים== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו על כך. אחד מהטעמים הידועים הוא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהם בעלי החיים שמשמשים משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון, מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון. | נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו על כך. אחד מהטעמים הידועים הוא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהם בעלי החיים שמשמשים משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון, מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון. | ||
מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הרבי מווילעדניק, הגישו לפני הרבי מווילעדניק מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי מווילעדניק וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]]. ולהיכן אתה, שאל הדג. לווילעדניק, ענה הדג השני. אולי תבוא איתי גם לווילעדניק? הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שניהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה}}. | מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הרבי מווילעדניק, הגישו לפני הרבי מווילעדניק מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי מווילעדניק וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]]. ולהיכן אתה, שאל הדג. לווילעדניק, ענה הדג השני. אולי תבוא איתי גם לווילעדניק? הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שניהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה.}}. | ||
===אכילת דגים עם בשר=== | ===אכילת דגים עם בשר=== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
בכל תפוצות ישראל נוהגים להיזהר בזה גם בימינו, ואף דנים אם תערובת של דג בבשר בטלה ב'שישים' כמאכל-איסור. יש שהחמירו שלא לבשל דגים אף בסיר נקי שבישלו בו בשר. | בכל תפוצות ישראל נוהגים להיזהר בזה גם בימינו, ואף דנים אם תערובת של דג בבשר בטלה ב'שישים' כמאכל-איסור. יש שהחמירו שלא לבשל דגים אף בסיר נקי שבישלו בו בשר. | ||
על-פי הבית-יוסף, חובה ליטול את הידיים בין בשר לדגים. מי שאכל במזלג וידיו נקיות, יש מקום להקל בזה. על-פי הרמ"א, די לאכול משהו ולשתות משהו בין בשר לדגים, ואין חייבים ליטול ידיים. למעשה, נוהגים לומר 'לחיים' על יין או משקה חריף בין הדגים לבשר. אדמו"רי חב"ד נהגו גם להדיח את הידיים במעט מים. כמו-כן החמירו הפוסקים שלא להביא לשולחן בשר ותבשיליו כל זמן שלא סילקו ממנו את הדגים | על-פי הבית-יוסף, חובה ליטול את הידיים בין בשר לדגים. מי שאכל במזלג וידיו נקיות, יש מקום להקל בזה. על-פי הרמ"א, די לאכול משהו ולשתות משהו בין בשר לדגים, ואין חייבים ליטול ידיים. למעשה, נוהגים לומר 'לחיים' על יין או משקה חריף בין הדגים לבשר. אדמו"רי חב"ד נהגו גם להדיח את הידיים במעט מים. כמו-כן החמירו הפוסקים שלא להביא לשולחן בשר ותבשיליו כל זמן שלא סילקו ממנו את הדגים{{הערה| הרב יוסף שמחה גינזבורג, פינת ההלכה. שיחת השבוע גליון 910. (בכותרת "דג ובשר יחד"). ומציין שם למקורות אלה: פסחים עו,ב. שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב ונושאי כליו, משנה ברורה וכף החיים שם, ויורה דיעה סימן קטז סעיף ב ונושאי כליו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הל' שמירת גוף ונפש, סעיף ט (שו"ע אדמו"ר, חלק ה-ו, עמ' 1774). לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, עמ' 20. ועוד מקורות. עיינו שם.}}. | ||
===אכילת דגים עם חלב=== | ===אכילת דגים עם חלב=== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב. | מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב. | ||
גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה|ש"ך וט"ז שם}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג}}. | גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה|ש"ך וט"ז שם}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג.}}. | ||
הפתחי תשובה הביא{{הערה|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה|תשובת חתם סופר סימן ק"א}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים. | הפתחי תשובה הביא{{הערה|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות.}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה|תשובת חתם סופר סימן ק"א.}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים. | ||
[[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה|בשם הרב [[יעקב לנדא]]}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5}}. | [[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה|בשם הרב [[יעקב לנדא]]}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5.}}. | ||
אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול. | אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול. | ||
[[הרבנית חיה מושקא]] הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג'{{הערה|על פי השמועה}}, כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיו מעורבים שם סרדינים עם גבינה{{הערה|בשם הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}. | [[הרבנית חיה מושקא]] הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג'{{הערה|על פי השמועה.}}, כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיו מעורבים שם סרדינים עם גבינה{{הערה|בשם הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||