31,474
עריכות
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
הרבי הדגיש וביאר את מנהג החסידים שלא [[מכירת חמץ|למכור לחמץ]] דבר שהתקבל מידי הרבי, כדי שהקדושה לא תפקע ממנו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ה' לפרשת בא. אגרות קודש חלק כ"ג עמוד פח. שולחן מנחם חלק ב' עמוד רפ"ד (ושם: "חס ושלום").}}. | הרבי הדגיש וביאר את מנהג החסידים שלא [[מכירת חמץ|למכור לחמץ]] דבר שהתקבל מידי הרבי, כדי שהקדושה לא תפקע ממנו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ה' לפרשת בא. אגרות קודש חלק כ"ג עמוד פח. שולחן מנחם חלק ב' עמוד רפ"ד (ושם: "חס ושלום").}}. | ||
===אצל רבותינו נשיאינו=== | |||
אדמו"ר הריי"צ מזכיר מסורת כבר מימי [[המגיד ממזריטש]], שנתן [[שיריים]] מכוס ההבדלה שלו לתלמידיו{{הערה| לאחר שהוסיף בה רביעית, [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ב]].}}. | |||
על [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם, המקור הראשון שם בשם הרבנית רבקה.}} שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של [[רבי שלום מבעלז]], שזיהה את הרבי על פי הריח על אף שהתלבש כסוחר, והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג בשיריים, והוא ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים, וגילה לו את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר, והרבי המהר"ש הסכים לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים. | |||
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את חסידות בעלז בעניין מסוים, והרבי הזכיר שקיבל שיריים מ[[רבי אהרן מבעלז]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== |
עריכות