תנועת ההשכלה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  8 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''תנועת ההשכלה''' (מכונה גם באופן ספציפי '''תנועת ההשכלה היהודית''', להבדיל מתנועה אירופאית כללית דומה) היא זרם כללי שנוצר בין חוגים יהודיים ב[[ברלין]] בתקופת [[אדמו"ר הזקן]], והתפשט מ[[גרמניה]] למזרח אירופה ולאימפריה הרוסית בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. יהודים שהשתייכו לזרם כונו '''משכילים'''.
'''תנועת ההשכלה''' (מכונה גם באופן ספציפי '''תנועת ההשכלה היהודית''', להבדיל מתנועה אירופאית כללית דומה) היא זרם כללי שנוצר בין חוגים יהודיים ב[[ברלין]] בתקופת [[אדמו"ר הזקן]], והתפשט מ[[גרמניה]] למזרח אירופה ולאימפריה הרוסית בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. יהודים שהשתייכו לזרם כונו '''משכילים'''.


מטרתה של תנועת ההשכלה הייתה לשנות את פני היהדות המסורתית ולהשתלב בתרבות האירופאית, וזאת בכמה פנים - על ידי שינויים בהנהגת הקהילות היהודיות, מעמד הרבנים, שינויים בחינוך ולימוד [[חכמות חיצוניות]], שינויים בהלכה - מקולות ועד עקירתה לגמרי, והפצת התרבות החילונית בין היהודים, תחת הסיסמה של "יהודי בביתך, אדם בצאתך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/17/192.htm?q=משכילים תורת מנחם], [[תשי"ד]], חלק ג', עמ' 192.}}.
מטרתה של תנועת ההשכלה הייתה לשנות את פני היהדות המסורתית ולהשתלב בתרבות האירופאית, וזאת בכמה פנים - על ידי שינויים בהנהגת הקהילות היהודיות, מעמד הרבנים, שינויים בחינוך ולימוד [[חכמות חיצוניות]], שינויים בהלכה - מקולות ועד עקירתה לגמרי, והפצת התרבות החילונית בין היהודים, תחת הסיסמה "יהודי בביתך, אדם בצאתך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/17/192.htm?q=משכילים תורת מנחם], [[תשי"ד]], חלק ג', עמ' 192.}}.


בגרמניה נחלה התנועה הצלחה רבה יותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/17/190.htm?q=משכילים תורת מנחם], [[תשי"ד]], חלק ג', עמ' 190.}}, אך ב[[רוסיה]] היו היהודים חזקים יותר בשמירת התורה והמצוות, ומגמותיהם של המשכילים נתקלו בחומה בצורה. במיוחד הייתה מלאכתם קשה במקומות שבהם הייתה השפעה חזקה ל[[תנועת החסידות]], ואדמו"רי החסידות עמדו בראש הנהגת הכלל. מסיבה זו, לחמו המשכילים בעוז נגד החסידות, ובפרט [[חסידות חב"ד]]. במלחמה זו נקטו בכל האמצעים, כולל מלשינויות שהובילו לגזירות חמורות על היהדות בכלל והחסידות בפרט.
בגרמניה נחלה התנועה הצלחה רבה יותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/17/190.htm?q=משכילים תורת מנחם], [[תשי"ד]], חלק ג', עמ' 190.}}, אך ב[[רוסיה]] היו היהודים חזקים יותר בשמירת התורה והמצוות, ומגמותיהם של המשכילים נתקלו בחומה בצורה. במיוחד הייתה מלאכתם קשה במקומות שבהם הייתה השפעה חזקה ל[[תנועת החסידות]], ואדמו"רי החסידות עמדו בראש הנהגת הכלל. מסיבה זו, לחמו המשכילים בעוז נגד החסידות, ובפרט [[חסידות חב"ד]]. במלחמה זו נקטו בכל האמצעים, כולל מלשינויות שהובילו לגזירות חמורות על היהדות בכלל והחסידות בפרט.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט