2,724
עריכות
לאה קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרבנית '''לאה קרסיק''', אשת הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], הייתה מחשובות נשי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. | הרבנית '''לאה קרסיק''', אשת הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], הייתה מחשובות נשי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולדה לאביה הרב [[נתן גוראריה]]. בצעירותה הייתה מהנשים היחידות שזכו להיות ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], דבר שזכתה לו גם בת דודתה [[סוניה רוזנבלום]]. | נולדה לאביה הרב [[נתן גוראריה]]. בצעירותה הייתה מהנשים היחידות שזכו להיות ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], דבר שזכתה לו גם בת דודתה [[סוניה רוזנבלום]]. חינוכה החסידי פעל בה כבר בנערותה, ומתועדת התעסקותה בסיוד ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עבור רווחת [[תלמידי התמימים]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]], [https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/15.htm?q=%D7%9C%D7%90%D7%94%20%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7 פרק י"ג].}}. | ||
התחתנה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]] עם הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]]. | התחתנה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]] עם הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה עם בעלה ל[[ארץ הקודש]], שם ליוותה אותו בתפקידיו הרבים כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. היתה שולחת חבילות מזון ל[[אנ"ש]] ב[[ברית המועצות]]. ביתה ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. | ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה עם בעלה ל[[ארץ הקודש]], שם ליוותה אותו בתפקידיו הרבים כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. היתה שולחת חבילות מזון ל[[אנ"ש]] ב[[ברית המועצות]]. ביתה ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. | ||
היתה מכינה אוכל ל[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], ומאידך מקפידה להאזין להתוועדויות. נכדה הרב [[חיים אשכנזי]] סיפר: | עמדה בראש ארגון "נאשה חב"ד - חב"ד שלנו" שהוקם בשנת [[תש"ב]] על ידי נשי חב"ד ב[[תל אביב]], באמצעות הארגון עסקו בתחזוק הענינים הגשמיים בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], כמו: בישולים, תפירות, דאגה לתלמידים, התרמת מוצרים ועוד. | ||
מספרת ביתה הרבנית [[דבורה אשכנזי]]: {{ציטוטון|אני זוכרת את אימא תמיד טורחת בעבור התמימים. בי"ט בכסלו ראש השנה לחסידות למשל, נהוג כידוע לאכול בהתוועדות 'קאשע' - דייסה. מידי ערב י"ט כסלו אימא העמידה סירים גדולים של דייסה על פתיליות שהעלו עשן, וכשהקאשע היתה מוכנה, היה מגיע ערבי עם סוס ועגלה ולוקח את הסירים לישיבה}}. | |||
היתה מכינה אוכל ל[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], ומאידך מקפידה להאזין להתוועדויות. נכדה הרב [[חיים אשכנזי]] סיפר{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 696.}}: | |||
{{ציטוטון|בתור ילד שמעתי סיפור מפי אמא הרבנית [[דבורה אשכנזי|דבורה]] ע"ה, שיכול להמחיש את האווירה בימים ההם. בתקופה ההיא, הפרנסה הייתה קשה עד מאד, סבתא הרבנית לאה קרסיק הקימה מעין קונדיטוריה בבית, היא הייתה אופה עוגות ומוכרת אותן לחנויות. אבא, היה האיש שהוביל את העוגות לקונדיטוריות למכירה ומכך התפרנסו. אבא היה מיודד עם החסידים ר' [[משה דובינסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], למרות שהיה צעיר מהם. פעם הלך אבא ברחוב עם עוגה בדרכו לאחת הקונדיטוריות, כשבדרכו פגש את ר' משה דובינסקי ור' נחום גולדשמיד שהיו חברים טובים. "משה, מה אתה סוחב איתך?" אמר להם "עוגה". "אה, יופי! לנו יש 'משקה' ולך יש עוגה, זו סיבה להתוועד", אמרו. נכנסו לבית כנסת והתוועדו במשך כמה שעות...}} | {{ציטוטון|בתור ילד שמעתי סיפור מפי אמא הרבנית [[דבורה אשכנזי|דבורה]] ע"ה, שיכול להמחיש את האווירה בימים ההם. בתקופה ההיא, הפרנסה הייתה קשה עד מאד, סבתא הרבנית לאה קרסיק הקימה מעין קונדיטוריה בבית, היא הייתה אופה עוגות ומוכרת אותן לחנויות. אבא, היה האיש שהוביל את העוגות לקונדיטוריות למכירה ומכך התפרנסו. אבא היה מיודד עם החסידים ר' [[משה דובינסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], למרות שהיה צעיר מהם. פעם הלך אבא ברחוב עם עוגה בדרכו לאחת הקונדיטוריות, כשבדרכו פגש את ר' משה דובינסקי ור' נחום גולדשמיד שהיו חברים טובים. "משה, מה אתה סוחב איתך?" אמר להם "עוגה". "אה, יופי! לנו יש 'משקה' ולך יש עוגה, זו סיבה להתוועד", אמרו. נכנסו לבית כנסת והתוועדו במשך כמה שעות...}} | ||
היתה ביחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים, כבר ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן ב[[אוטווצק]] נכנסה עם בנותיה טעמה גוראריה ורבקה חיטריק. אצל [[הרבי]] ביקרה בפעם הראשונה ב[[חודש אדר]] [[תשי"א]], לרגל חתונת בתה רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]], אז נכנסה ל[[יחידות]] אל הרבי. באחד הימים אושפזה בבית הרפואה עקב מעידה ברגליה. טרם יצאה לאישפוז קיבלה את ברכת הרבי שהעניק לה [[מאמר חסידות]], באמרו "שיהיה לך במה לעיין". החל מחודש [[תשרי]] [[תשכ"ב]] נסעה בכל שנה אל הרבי, שם שהתה אצל אחת מבנותיה, והשתתפה באורח קבע בכל המעמדים וה[[תפילות ב770|תפילות עם הרבי]], כשהיא מצטופפת בין הנשים הצעירות בשורה הראשונה כדי לראות את הרבי. באורח קבע ביקשה מנכדה הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] את ה[[הנחה|הנחות]] השונות מ[[שיחה|שיחות]] הרבי. בעת שהותה ב[[קראון הייטס]] היתה מלוה את [[הרבנית חנה]] אימו של הרבי אל [[770]] ובחזרה ל[[1414|ביתה]]. | היתה ביחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים, כבר ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן ב[[אוטווצק]] נכנסה עם בנותיה טעמה גוראריה ורבקה חיטריק. | ||
אצל [[הרבי]] ביקרה בפעם הראשונה ב[[חודש אדר]] [[תשי"א]], לרגל חתונת בתה רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]], אז נכנסה ל[[יחידות]] אל הרבי. באחד הימים אושפזה בבית הרפואה עקב מעידה ברגליה. טרם יצאה לאישפוז קיבלה את ברכת הרבי שהעניק לה [[מאמר חסידות]], באמרו "שיהיה לך במה לעיין". החל מחודש [[תשרי]] [[תשכ"ב]] נסעה בכל שנה אל הרבי, שם שהתה אצל אחת מבנותיה, והשתתפה באורח קבע בכל המעמדים וה[[תפילות ב770|תפילות עם הרבי]], כשהיא מצטופפת בין הנשים הצעירות בשורה הראשונה כדי לראות את הרבי. באורח קבע ביקשה מנכדה הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] את ה[[הנחה|הנחות]] השונות מ[[שיחה|שיחות]] הרבי. בעת שהותה ב[[קראון הייטס]] היתה מלוה את [[הרבנית חנה]] אימו של הרבי אל [[770]] ובחזרה ל[[1414|ביתה]]. כמו כן היתה מידי שנה מבקרת את [[הרבנית חיה מושקא]]. | |||
היתה האישה היחידה שזכתה למסור במו ידיה [[פ"נ]] לידיו הקדושות של הרבי ב[[ערב ראש השנה]]. כמו כן היתה האחראית על התור לנשים לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי ב[[הושענא רבא]]. | היתה האישה היחידה שזכתה למסור במו ידיה [[פ"נ]] לידיו הקדושות של הרבי ב[[ערב ראש השנה]]. כמו כן היתה האחראית על התור לנשים לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי ב[[הושענא רבא]]. | ||
| שורה 21: | שורה 27: | ||
נפטרה ב[[כ"ט טבת]] [[תשל"ד]] ב[[ניו יורק]] ונטמנה בבית העלמין ב[[טבריה]]. | נפטרה ב[[כ"ט טבת]] [[תשל"ד]] ב[[ניו יורק]] ונטמנה בבית העלמין ב[[טבריה]]. | ||
אחרי פטירתה, התלבטו בני המשפחה מה לעשות עם הכסף שהותירה אחריה ירושה. בתה הגב' טעמה גוראריה, שאלה את הרבי מה לעשות בכסף, והרבי השיב: "לייקה (שם חיבה כפי שנהגו בני המשפחה והקרובים לקרוא לה], האט זיך געקאכט אין עת"ר [=עסקה בלהט בלימוד ספר המאמרים עת"ר], לכן כדאי להדפיס את ספר המאמרים עת"ר לזכרה, והרי בהיות בתך, הגב' שרה לבקובסקי שתחיה, מנהלת 'מכון חנה', שיתרמו לספרייה שם". על פי הוראת הרבי הספר הודפס לזכותה, והכסף הנותר נתרם ל[[מכון חנה]]. | |||
==בני משפחתה== | ==בני משפחתה== | ||