2,817
עריכות
בשר בהמה ועוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת חולין]] טז, ב - יז, א.}} מובאת מחלוקת ה[[תנאים]] האם היה על [[בני ישראל]] בשהותם ב[[מדבר סיני]] איסור על בשר תאוה: לדעת [[רבי ישמעאל]] {{ציטוטון|לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה, שבתחלה נאסר להם בשר תאוה משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה}}. את דעתו מביא [[רש"י]] בפירושו על הפסוק{{הערה|וכך כותב: {{ציטוטון|'''בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ וְגוֹמֵר''' – אֲבָל בַּמִּדְבָּר נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר חֻלִּין, אֶלָּא אִם כֵּן מַקְדִּישָׁהּ וּמַקְרִיבָהּ שְׁלָמִים ([[ספרי]] עה; [[חולין]] ט"ז ע"ב)}}. ראו גם בפסוקים יב - יד. וב[[אברבנאל]] לפסוק כ.}}. | ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת חולין]] טז, ב - יז, א.}} מובאת מחלוקת ה[[תנאים]] האם היה על [[בני ישראל]] בשהותם ב[[מדבר סיני]] איסור על בשר תאוה: לדעת [[רבי ישמעאל]] {{ציטוטון|לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה, שבתחלה נאסר להם בשר תאוה משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה}}. את דעתו מביא [[רש"י]] בפירושו על הפסוק{{הערה|וכך כותב: {{ציטוטון|'''בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ וְגוֹמֵר''' – אֲבָל בַּמִּדְבָּר נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר חֻלִּין, אֶלָּא אִם כֵּן מַקְדִּישָׁהּ וּמַקְרִיבָהּ שְׁלָמִים ([[ספרי]] עה; [[חולין]] ט"ז ע"ב)}}. ראו גם בפסוקים יב - יד. וב[[אברבנאל]] לפסוק כ.}}. | ||
לעומת זאת [[רבי עקיבא]] סובר שגם במדבר היה מותר להם בשר תאוה באכילה שלא ב[[שחיטה]], והאיסור היה רק על אכילת בשר שנשחט מחוץ למשכן. אלא שלפני כניסתם לארץ הותר להם הבשר, אך נוסף להם איסור אכילת בשר בלא [[שחיטה]]. לדעת רבי עקיבא הפסוק בא ללמד [[דרך ארץ]], {{ציטוטון|שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר}}{{הערה|רש"י על הפסוק, על פי דרשת [[רבי אלעזר בן עזריה]] ב[[חולין]] פד, א. לפי הסברו של [[רש"י]] בשיטתו של רבי עקיבא ([[חולין]] יז, א), הוא מפרש את הפסוק "בכל אות נפשך" כפי דרשת רבי אלעזר בן עזריה.}}. ה[[הלכה]] נפסקה כשיטת רבי עקיבא{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות שחיטה פרק ד, יז - יח.}}. | לעומת זאת [[רבי עקיבא]] סובר שגם במדבר היה מותר להם בשר תאוה באכילה שלא ב[[שחיטה]], והאיסור היה רק על אכילת בשר שנשחט מחוץ למשכן. אלא שלפני כניסתם לארץ הותר להם הבשר, אך נוסף להם איסור אכילת בשר בלא [[שחיטה]]. לדעת רבי עקיבא הפסוק בא ללמד [[דרך ארץ]], {{ציטוטון|שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר}}{{הערה|רש"י על הפסוק, על פי דרשת [[רבי אלעזר בן עזריה]] ב[[חולין]] פד, א. לפי הסברו של [[רש"י]] בשיטתו של רבי עקיבא ([[חולין]] יז, א), הוא מפרש את הפסוק "בכל אות נפשך" כפי דרשת רבי אלעזר בן עזריה.}}. ה[[הלכה]] נפסקה כשיטת רבי עקיבא{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות שחיטה פרק ד, יז - יח.}}, אך רש"י מביא את גם את ה[[דרש]]ה שלפי שיטה זו{{הערה|וכך כותב: {{ציטוטון|כִּי יַרְחִיב וְגוֹמֵר – לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר (חולין פ"ד ע"א)}}.}}. | ||
[[הרבי]] ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/19e7qw75Dlpj4pzJqroPXbEQw_2Brl-Q4/view חלק ד' עמוד 1108 ואילך].}} מתווך את שתי השיטות{{הערה|הוכחת הרבי היא מכך שרש"י בפירושו לתורה מביא את שתי השיטות יחדיו. וראה ביאור נוסף, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ראה]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] עמוד }}, ומסביר שבמדבר בני ישראל היו מובדלים מ[[גשמיות]], ולכן לא היתה להם אכילה מגושמת, ואכלו רק את ה[[מן]] שהיה לחם מן השמיים ובשר קדוש מה[[קרבנות]], ושתו מ[[בארה של מרים]]. אבל בבואם ל[[ארץ ישראל]] הוטל עליהם [[עבודת הבירורים|לברר את הגשמיות]], ולצורך זה הותר להם לאכול בשר חולין לשם שמים, וכך לברר גם את ה[[תאוה]] הטבעית לאכילת בשר. הכח לזה נוסף להם כשעלו לארץ, "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך", כלומר: הרחבה בכוחות רוחניים. | [[הרבי]] ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/19e7qw75Dlpj4pzJqroPXbEQw_2Brl-Q4/view חלק ד' עמוד 1108 ואילך].}} מתווך את שתי השיטות{{הערה|הוכחת הרבי היא מכך שרש"י בפירושו לתורה מביא את שתי השיטות יחדיו. וראה ביאור נוסף, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ראה]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&st=&pgnum=428&hilite= עמוד 408].}}, ומסביר שבמדבר בני ישראל היו מובדלים מ[[גשמיות]], ולכן לא היתה להם אכילה מגושמת, ואכלו רק את ה[[מן]] שהיה לחם מן השמיים ובשר קדוש מה[[קרבנות]], ושתו מ[[בארה של מרים]]. אבל בבואם ל[[ארץ ישראל]] הוטל עליהם [[עבודת הבירורים|לברר את הגשמיות]], ולצורך זה הותר להם לאכול בשר חולין לשם שמים, וכך לברר גם את ה[[תאוה]] הטבעית לאכילת בשר. הכח לזה נוסף להם כשעלו לארץ, "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך", כלומר: הרחבה בכוחות רוחניים. | ||
אבל לדעת רבי עקיבא גם בהיותם במדבר הותר להם בשר תאוה, כי גם אז יכלו לברר קצת את הבשר, אבל הסדר הרגיל היה באכילת המן. ולכן גם אם מישהו בחר לברר את הבשר לא היה צריך שחיטה, כי לא היתה זו האכילה הרגילה. | אבל לדעת רבי עקיבא גם בהיותם במדבר הותר להם בשר תאוה, כי גם אז יכלו לברר קצת את הבשר, אבל הסדר הרגיל היה באכילת המן. ולכן גם אם מישהו בחר לברר את הבשר לא היה צריך שחיטה, כי לא היתה זו האכילה הרגילה. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה פעם ב[[פטרבורג]], נכנס אליו אחד ממקושריו והתאונן שבפטרבורג קשה מאוד להשיג בשר כשר טוב. ענה לו המהר"ש: מי זה אומר שחייבים לאכול בשר, כתוב ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|מט, ב.}} עם הארץ אסור לאכול בשר, אסור פירושו קשור, כלומר עם הארץ קשור שהוא חייב דווקא לאכול בשר, יכולים להסתפק בלא בשר תאווה!{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=152 נו].}} | [[אדמו"ר מהר"ש]] היה פעם ב[[פטרבורג]], נכנס אליו אחד ממקושריו והתאונן שבפטרבורג קשה מאוד להשיג בשר כשר טוב. ענה לו המהר"ש: מי זה אומר שחייבים לאכול בשר, כתוב ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|מט, ב.}} עם הארץ אסור לאכול בשר, אסור פירושו קשור, כלומר עם הארץ קשור שהוא חייב דווקא לאכול בשר, יכולים להסתפק בלא בשר תאווה!{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=152 נו].}} | ||
את הסיבה לכך שדוקא בשר צריך דרגה נעלית כדי לבררו מסביר [[הרבי]], כי [[לחם]] ו[[מים]] הם דברים המוכרחים ל[[אכילה|קיום הנפש בגוף]], ולכן בירורם הוא בקלות. אבל בשר הוא בגדר [[היתר|מותרות]], ולכן בירורו קשה יותר ומצריך זהירות ודרגה רוחנית גבוהה. אבל כל זה היה בדורות הקודמים. ב[[עקבתא דמשיחא|דורות האחרונים]], עקב חלישותם, גם בשר הוא דבר הכרחי לקיום הגוף{{הערה|שם=לד}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||