2,817
עריכות
בשר בהמה ועוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בחסידות מבואר שבכל דבר גשמי יש [[ניצוץ קדושה]] המחיה אותו, ועל ידי שימוש בדבר הגשמי לשם שמים [[בירור הניצוצות|מבררים]] אותו ומעלים אותו לקדושה. עליית ה[[חי]] היא על ידי שה[[מדבר]] [[אכילה|אוכל]] אותו, הופך אותו לחלק ממנו ומעלה אותו לדרגתו{{הערה|ראו [[כתר שם טוב]] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/218.htm סימן ריח], [[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/5/13b.htm צו יג, ב].}}. | בחסידות מבואר שבכל דבר גשמי יש [[ניצוץ קדושה]] המחיה אותו, ועל ידי שימוש בדבר הגשמי לשם שמים [[בירור הניצוצות|מבררים]] אותו ומעלים אותו לקדושה. עליית ה[[חי]] היא על ידי שה[[מדבר]] [[אכילה|אוכל]] אותו, הופך אותו לחלק ממנו ומעלה אותו לדרגתו{{הערה|ראו [[כתר שם טוב]] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/218.htm סימן ריח], [[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/5/13b.htm צו יג, ב].}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|שם=פרקז|[[ליקוטי אמרים - פרק ז']]}}: {{ציטוטון|האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו'{{הערה|[[יומא]] עו, ב: {{ציטוטון|והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין}}.}} או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כ[[עולה]] וכ[[קרבן]]}}. | גם באכילת החי על ידי ה[[אדם (מין המדבר)|מדבר]] ישנם שני סוגים: [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|שם=פרקז|[[ליקוטי אמרים - פרק ז']]}}: {{ציטוטון|האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו'{{הערה|[[יומא]] עו, ב: {{ציטוטון|והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין}}.}} או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כ[[עולה]] וכ[[קרבן]]}}. כלומר, שעל-ידי עבודת השם בכח האכילה, או בקיום מצוה הקיימת באכילה עצמה מעלים את הבשר לקדושה. | ||
אבל באכילה מתוך [[תאווה]], הניצוץ האלוקי בתוך הבשר עולה ל[[שלוש קליפות הטמאות]] עד [[ביאת משיח]], או עד שיעשה האדם [[תשובה מאהבה]] כזו שמחמת ה[[חטא]] הגדול בא ל[[אהבה רבה]], שאז הניצוץ חוזר לקדושה{{הערה|שם=פרקז}}. | אבל באכילה מתוך [[תאווה]], הניצוץ האלוקי בתוך הבשר עולה ל[[שלוש קליפות הטמאות]] עד [[ביאת משיח]], או עד שיעשה האדם [[תשובה מאהבה]] כזו שמחמת ה[[חטא]] הגדול בא ל[[אהבה רבה]], שאז הניצוץ חוזר לקדושה{{הערה|שם=פרקז}}. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. | יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. | ||
הגמרא אומרת {{ציטוטון|עם הארץ אסור לאכול בשר}}{{הערה|{{ציטוטון|תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף}} - [[פסחים]] מט, ב.}}, ולעומת זאת אומר הפסוק {{ציטוטון|צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}}. חסידות מבארת זאת כך: הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]], שלכן צבעו אדום. וגם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו הוא נכלל ב[[גבורות דקדושה]], ומגיעה ממנו התלהבות ב[[עבודת השם]]. אבל [[עם הארץ]] אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר [[יניקת החיצונים]]{{הערה|ב[[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/97d.htm ברכה צז, ד] מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר, הוא מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו {{ציטוטון|זהו מדרך המוסר, שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו}} - [[תורת שמואל]] [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תרל"ב חלק ב עמוד תכ].}}. אך התלמיד חכם שקשור לבחינת ה[[חכמה]] ו"בחכמה אתברירו" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'{{הערה|[[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/36c.htm תצא לו, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/97d.htm ברכה צז, ד]. ועוד.}}. | |||
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה פעם ב[[פטרבורג]], נכנס אליו אחד ממקושריו והתאונן שבפטרבורג קשה מאוד להשיג בשר כשר טוב. ענה לו המהר"ש: מי זה אומר שחייבים לאכול בשר, כתוב ב[[מסכת פסחים]]{{הערה| | [[אדמו"ר מהר"ש]] היה פעם ב[[פטרבורג]], נכנס אליו אחד ממקושריו והתאונן שבפטרבורג קשה מאוד להשיג בשר כשר טוב. ענה לו המהר"ש: מי זה אומר שחייבים לאכול בשר, כתוב ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|מט, ב.}} עם הארץ אסור לאכול בשר, אסור פירושו קשור, כלומר עם הארץ קשור שהוא חייב דווקא לאכול בשר, יכולים להסתפק בלא בשר תאווה!{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=152 נו].}} | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||