39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
בעבר היייתה מצוות הקהל, | בעבר היייתה מצוות הקהל, ב[[בית המקדש]]. | ||
מכיון שה[[תורה]] היא נצחית, לכן על אף שאמנם אין באפשרותנו לקיים את מצוות הקהל במובנה הפשוט, בבית-המקדש, אבל תוכנה הרוחני, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודת האדם ב'מקדש' הפרטי שבתוך [[לב|ליבו]] - עומד בתוקפו. | |||
עניינה של [[מצוות הקהל]] הוא להקהיל ולחבר יחדיו את כל חלקי עם-ישראל, ולהפנות את כל כוחותיהם ל[[יראת שמים]] ולקיום ה[[מצוות]]. דבר זה נדרש לעשות כל אדם מישראל - להקהיל ולרכז את כל כוחות נפשו ואת מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, ולהכניס אותם לתוך '[[בית המקדש]]' הפנימי. | |||
אמנם אפשר וצריך לעבוד את ה' גם באמצעות הבנה שכלית ותחושת עונג בקיום המצוות, אבל היסוד הוא קבלת-העול. אם חסר לאדם הבסיס של קבלת-העול והוא עובד את ה' רק על-פי ההכרה השכלית והחשק שלו בקיום המצוות, עלולה להתפתח מזה תחושה של חשיבות עצמית, הפך התכלית הרצויה של "ויראו את ה'". | == על ידי המלך == | ||
פעולה זו נעשית על-ידי ה[[מלך]]. עניינו של מלך שהוא משליט מרות וקבלת-עול בקרב העם. בעולמו הפנימי של האדם, המלך מסמל את קבלת-העול. יהודי נדרש להפנות את כל כוחותיו לעבודת ה' מתוך [[קבלת-עול]] ו[[התבטלות]] גמורה לקב"ה. | |||
אמנם אפשר וצריך לעבוד את ה' גם באמצעות הבנה שכלית ותחושת [[עונג]] בקיום המצוות, אבל היסוד הוא קבלת-העול. אם חסר לאדם הבסיס של קבלת-העול והוא עובד את ה' רק על-פי ההכרה השכלית והחשק שלו בקיום המצוות, עלולה להתפתח מזה תחושה של חשיבות עצמית, הפך התכלית הרצויה של "ויראו את ה'". | |||
מוסיפים חז"ל ומדגישים, שה'מלך' צריך לעמוד על "בימה של עץ". מצד אחד יש צורך ב'בימה' - במידה מסויימת של גבהות-לב ותקיפות. אם האדם יחוש רק יראה והתבטלות כלפי הקב"ה, הוא עלול לאבד את התוקף והנחישות, את ה"יתגבר כארי". לכן יש צורך ב'בימה'. | מוסיפים חז"ל ומדגישים, שה'מלך' צריך לעמוד על "בימה של עץ". מצד אחד יש צורך ב'בימה' - במידה מסויימת של גבהות-לב ותקיפות. אם האדם יחוש רק יראה והתבטלות כלפי הקב"ה, הוא עלול לאבד את התוקף והנחישות, את ה"יתגבר כארי". לכן יש צורך ב'בימה'. |
עריכות