9,455
עריכות
מקומו של עולם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הביאורים השונים בעניין מקומו של עולם
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אדמו"ר הצ"צ מביא{{הערה|אוה"ת נביאים, יחזקאל עמ' תב ואילך.}} את הדיעות השונות בזה בתורת הקבלה, וכדלקמן (בסדר דמלמעלה למטה): | אדמו"ר הצ"צ מביא{{הערה|אוה"ת נביאים, יחזקאל עמ' תב ואילך.}} את הדיעות השונות בזה בתורת הקבלה, וכדלקמן (בסדר דמלמעלה למטה): | ||
'''האר"י ז"ל{{הערה|בשער ח' ( שער אדם קדמאה) רפ"ט, ובשער או"א פמ"ו דע"ט מע"ב}} ועמק המלך'''{{הערה|בש"א רפ"א דף א סע"א.}} פירשו, שהכוונה במקומו של הקב"ה היא ל'''אור אין סוף''' הסובב את המקום הפנוי{{הערה|מקום החלל שלאחר הצמצום הראשון.}}. | '''[[האר"י ז"ל]]{{הערה|בשער ח' ( שער אדם קדמאה) רפ"ט, ובשער או"א פמ"ו דע"ט מע"ב}} ועמק המלך'''{{הערה|בש"א רפ"א דף א סע"א.}} פירשו, שהכוונה במקומו של הקב"ה היא ל'''אור אין סוף''' הסובב את המקום הפנוי{{הערה|מקום החלל שלאחר הצמצום הראשון.}}. | ||
'''הפרדס''' פירש{{הערה|בערכי הכינויים, ערך מקום}} שמקומו של הקב"ה הוא '''כתר''' (היינו, אריך אנפין), ונקרא מקומו של עולם כי הוא שורש הנאצלים ומקיף להם. | '''הפרדס''' פירש{{הערה|בערכי הכינויים, ערך מקום}} שמקומו של הקב"ה הוא '''כתר''' (היינו, אריך אנפין), ונקרא מקומו של עולם כי הוא שורש הנאצלים ומקיף להם. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''המאורי אור''' פירש{{הערה|אות מ' סעיף ק"ח.}} שמקומו של עולם הוא '''ספירת הבינה'''. היינו, "מקומו" הוא אותיות מקום וא"ו: המקום עצמו הוא הוא ספירת הבינה, ובינה היא מקום מחצב ז"א (שהם שש הקצוות המגדירים את בחינת המקום ברוחניות). | '''המאורי אור''' פירש{{הערה|אות מ' סעיף ק"ח.}} שמקומו של עולם הוא '''ספירת הבינה'''. היינו, "מקומו" הוא אותיות מקום וא"ו: המקום עצמו הוא הוא ספירת הבינה, ובינה היא מקום מחצב ז"א (שהם שש הקצוות המגדירים את בחינת המקום ברוחניות). | ||
''' | '''ה[[רמב"ם]]''' פירש{{הערה|במורה נבוכים פרק ח' ועוד.}}, שהקב"ה נקרא "מקום" משום שהוא מקור ושורש העולם, וכן הסכים אדמו"ר הזקן{{הערה|ד"ה כי על כל כבוד חופה ועוד.}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||