9,446
עריכות
רבי משה אלשיך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משה אלשיך''' (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - [[י"ג בניסן]] ש"ס | רבי '''משה אלשיך''' (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - [[י"ג בניסן]] ה'ש"ס), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), [[שד"ר]], ו[[פוסק]] ב[[צפת]]. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולד לאביו רבי חיים{{הערה|שם אביו ע"פ הנכתב על מצבתו.}} ב[[אדריאנופול]], שם למד בישיבתו של רבי [[יוסף קארו]] ביחד עם חברו [[אברהם בן אשר]]. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ב[[סלוניקי]]. בשנת ה'רצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'. | |||
ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון{{הערה|הקדמה לספרו רב פנינים.}}. בהקדמה לספרו [[תורת משה]] המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא. | |||
לאחר חידוש ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] על ידי ר' [[יעקב בירב]] הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי [[יום טוב צהלון]]. ישנה מסורת לפיה סירב [[האר"י]] ללמד את ר' משה אלשיך [[קבלה]]{{הערה|ספר "[[שבט מוסר]]" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' [[יוסף סמברי]] דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.}}. | |||
בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן בקירוב יצא כ[[שד"ר]] בשליחות אל סוריה, טורקיה ו[[איראן|פרס]]. | |||
רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 17: | שורה 29: | ||
את הנאמר בפרק ד' בתניא שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים{{הערה|פניני תניא חלק א.}} על פי הסיפור הידוע על האלשיך הקדוש, שבשמעו דברי תורה מפי רבנו האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאד עד שאמר לו האריז"ל '''שנשמתו שייכת לעולם הדרוש''' ולא לעולם הסוד. | את הנאמר בפרק ד' בתניא שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים{{הערה|פניני תניא חלק א.}} על פי הסיפור הידוע על האלשיך הקדוש, שבשמעו דברי תורה מפי רבנו האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאד עד שאמר לו האריז"ל '''שנשמתו שייכת לעולם הדרוש''' ולא לעולם הסוד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים]] | [[קטגוריה:אישים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||