8,445
עריכות
כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לא בזה עוסק הערך
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (לא בזה עוסק הערך) תגית: ביטול |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
===התפשטות המנהג=== | ===התפשטות המנהג=== | ||
לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]]. כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל. | לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]].{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}} | ||
כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל. | |||
באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, ואז פתח באגרות קודש וראה תשובה בה הרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. בעניו נחשב הדבר כאילו התשובה מכוונת אליו. | באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, ואז פתח באגרות קודש וראה תשובה בה הרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. בעניו נחשב הדבר כאילו התשובה מכוונת אליו. | ||
באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות | באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}. | ||
===מקורות המנהג=== | ===מקורות המנהג=== | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
==היחס למנהג== | ==היחס למנהג== | ||
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]]] | [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]]] | ||
רוב גדול מחסידי חב"ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה"אגרות קודש". משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה"אגרות קודש". ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ"י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י"א ניסן תשנ"ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ"ב'] (דקה 22:30 | רוב גדול מחסידי חב"ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה"אגרות קודש". משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה"אגרות קודש". ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ"י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י"א ניסן תשנ"ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ"ב'] (דקה 22:30. | ||
יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י"ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו"ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: "בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין"{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב"ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}. | |||
בנוסף, יהודים רבים שאינם מחסידי חב"ד נוהגים לכתוב לרבי, באופן תדיר או באקראי, באמצעות ה"אגרות קודש". באירועים מרכזיים שונים מדי שנה, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות, מקימים [[תמימים]] ואברכים, בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]], אוהלים לכתיבה לרבי. כמה רבנים מחוץ לחסידות חב"ד עודדו את הכתיבה באופן זה{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים.}} | בנוסף, יהודים רבים שאינם מחסידי חב"ד נוהגים לכתוב לרבי, באופן תדיר או באקראי, באמצעות ה"אגרות קודש". באירועים מרכזיים שונים מדי שנה, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות, מקימים [[תמימים]] ואברכים, בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]], אוהלים לכתיבה לרבי. כמה רבנים מחוץ לחסידות חב"ד עודדו את הכתיבה באופן זה{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים.}} | ||